היום מתקיימת ההצבעה הגורלית ביותר בשמאל הישראלי מזה שנים, ואיש לא עובר בקלפי. כ-112 אלף מתפקדים של מפלגת הדמוקרטים יצביעו דרך הטלפון החכם שלהם, יקבעו את סדר הרשימה ויעצבו את פניו של הגוש כולו לקראת הבחירות הקרובות. שיעור ההצבעה הצפוי עומד על כמעט תשעים אחוז, מה שהופך את הפריימריז האלה לאחד המשמעותיים שנערכו בישראל מזה שנים.
הפעם האחרונה שמפלגת העבודה הגיעה לרף של מאה אלף מתפקדים הייתה בתקופה שנטבע בה המונח "מפקד הארגזים", כינוי להצבעות שנרכשו בכסף ובלחץ של בוסים מקומיים. כמעט שני עשורים אחר כך, הדמוקרטים חזרו לאותו מספר, אבל הדרך שונה לחלוטין. מוקדי הכוח הישנים נמחקו. במקומם מגיעים המונים שאיש לא באמת מכיר, חלקם התפקדו רק בשבוע שעבר ויצביעו כבר היום, מבלי לפגוש אפילו מועמד אחד.
על פי המסתמן בליכוד, זוהי המפלגה הראשונה והאחרונה שתקיים פריימריז בישראל בבחירות הנוכחיות. יש המעריכים שאלה אולי הפריימריז האחרונים שייערכו בארץ בכלל, אי פעם. ותיקים ממרצ ומהעבודה, שתי המפלגות שמזיגתן הולידה את הדמוקרטים, מעריכים שמבחינה אידיאולוגית מדובר בציבור שרדיקלי אף יותר מאשר הבייס ההיסטורי של מרצ. ההבדל בין "רדיקלי" ל"אידיאולוגי" עשוי להתבהר היום בתוצאות.
הדוגמה הבולטת ביותר היא עורכת הדין גבי לסקי. היא נכנסה לכנסת בתחילת העשור בקושי רב, בזכות החוק הנורבגי, על רקע פועלה בארגון שלום עכשיו וייצוגה המשפטי של מיידי אבנים פלסטינים ושל תומכי טרור, ביניהם עהד תמימי. אם בעבר הדברים האלה ייצרו חיכוך, הרי שמאז היא הקימה את מערך הסיוע לעצורי המחאה המשפטית, צעד שזיכה אותה במעמד שונה לחלוטין אצל הבייס. הצופים מעריכים שלסקי תקבל את המקום הרביעי ברשימה, המשוריין לנציג מרצ.
הקרב האמיתי מתנהל על המקום השני. מצד אחד עומד נאור נרקיס, שבעבר קרא "לעלות לברלין" וכיום מציע לרדד מוסדות תורניים עם בולדוזר. מצד שני מיכל רוזין, מוותיקות מרצ. נרקיס, בסגנונו האלים והמבזה לפי המתארים אותו, מלהיב חלקים בפלג המיליטנטי של הציבור החילוני, עם מסרים שנתפסים כביזוי הדת והדתיים. הסקרים מצביעים על מרוץ צמוד בין השניים.
השאלה מי יכנס לרשימה ובאיזה מקום אינה עניין פנימי של הדמוקרטים בלבד. בגוש כולו עוקבים בחרדה אחר התוצאות. רשימה עם דמויות קיצוניות תהפוך לחומר גלם בידי הקמפיינרים של הליכוד ותפגע ישירות בגדי איזנקוט, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, שזקוקים לכל מנדט מתנדנד בין הגושים.
התופעה הזאת מוכרת גם בצד השני של המפה. בנימין נתניהו מודע היטב לסכנה שבבייס שמוביל לקיצוניות ועל כן פועל בשקט להוסיף שריונים לרשימת הליכוד על חשבון המקומות הנבחרים. הוא מבין שמועמדת כמו טלי גוטליב אולי גורפת לייקים בקרב התומכים השרופים, אבל מרחיקה שניים עד שלושה מנדטים מתנדנדים שיכולים להכריע את הבחירות.
צילום: צילום: MathKnight / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונסגם בגוש הימין עוקבים בעניין מיוחד אחר פריימריז הדמוקרטים ובשאלה עד כמה יצליח נרקיס. המסרים שלו מייצרים אנטגוניזם גם בקרב הציבור המסורתי-מתון, לא רק אצל הדתיים. כך, אם גוטליב מייצרת נזק לגוש האופוזיציה, מקוים בימין שנרקיס ייצר נזק מקביל לגוש הנגדי. כמי שמעולם לא ציפה לתפילות בהצלחתו, מסתבר שנרקיס זכה בתמיכה נלהבת דווקא מהחרדים והחרד"לים.
התוצאות צפויות להתפרסם עוד היום, ועם פרסומן יתבהר אם הדמוקרטים הצליחו לבנות רשימה שתרחיב את הגוש או שמא הבייס הדיגיטלי החדש ייצר מציאות שתעניק לליכוד את הנשק הפוליטי שהוא מחפש.
היום יתברר אם מפקד האייפונים הצליח לבנות שמאל שמושך לכיוון המרכז, או שמא גרר אותו לקצה שמרחיק בדיוק את הבוחרים שהגוש זקוק להם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה