רשות החדשנות משיקה השקעה של 100 מיליון שקלים בהקמת תשתית לאומית למחשוב קוונטי. המטרה: לאפשר לחברות ולחוקרים ישראלים גישה ליכולות המחשוב המתקדמות ביותר בעולם, ולמקם את ישראל בחזית המירוץ הגלובלי בתחום.
הרשות פרסמה קול קורא לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיבקשו להקים ולהפעיל את התשתית. מי שיזכה במענק יצטרך לבנות מרכז שיכלול לפחות שלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות, ולספק שירותי מחקר ופיתוח לאורך כל שרשרת הערך - מהחומרה ומהקיוביטים, דרך מערכות הבקרה, תיקון שגיאות ואלגוריתמים, ועד ממשקי משתמש ויישומים מוגמרים.
למה דווקא כמה טכנולוגיות במקביל? כי אף אחד בעולם עדיין לא יודע מי ינצח. על פי הקול הקורא, כיום אין טכנולוגיית מחשוב קוונטי אחת שהוכיחה עליונות ברורה על פני האחרות, והתאימות בין סוגי חומרה שונים מוגבלת. לכן התשתית תספק פתרונות אינטגרטיביים שיאפשרו עבודה עם מספר טכנולוגיות במקביל.
מה בדיוק יסופק בתוך המרכז? לא מעט. בחינה והשוואה בין טכנולוגיות, פיתוח ואופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, ניסויי היתכנות, שיטות לתיקון שגיאות, ליווי סטארטאפים בפיתוח יישומים, וגם הכשרות מקצועיות וסדנאות לבניית כוח אדם בתחום.
לוחות הזמנים הם חלק בלתי נפרד מהעסקה. הקמת התשתית תושלם בתוך 18 חודשים לכל היותר ממועד קבלת כתב האישור. כבר בתוך 12 החודשים הראשונים יצטרך מפעיל התשתית להתחיל לספק שירותים בפועל - גישה לחומרה, שירותי ענן והערכת אלגוריתמים. יוגדרו גם מדדי שירות ברורים, כולל טיפול מהיר בתקלות משביתות.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל לא ממש הצטנעה בתגובתה. "ישראל חייבת לחשוב דור אחד קדימה", אמרה. "זו אינה רק השקעה בטכנולוגיה, זו השקעה בעתיד המדינה, בחוסנה וביכולת שלה להוביל את הכלכלה של המאה ה-21."
גם מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין הצטרף לאווירה האופטימית: "המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא אנו מבקשים להפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי."
ומה בכלל זה מחשוב קוונטי, בשביל מי שעוד לא שמע? בקצרה: זו טכנולוגיה שמסוגלת לפתור בעיות חישוב מורכבות שמחשבים רגילים פשוט לא מסוגלים להתמודד איתן. הפוטנציאל שלה נוגע בתחומים כמו קריפטוגרפיה, כימיה, מדעי החומרים, פיננסים ובריאות. כל ענקי הטכנולוגיה בעולם משקיעים בה מיליארדים, וישראל רוצה כרטיס כניסה לשולחן.
עכשיו הכדור עובר למגזר הפרטי. רשות החדשנות מחכה לתאגידים שיגישו הצעות לבנייה ותפעול של המרכז. אם הכל ייצא לפועל בלוח הזמנים המתוכנן, ישראל אמורה לקבל תשתית קוונטית פעילה ומלאה עוד לפני סוף 2027.
ישראל נכנסת רשמית למירוץ הקוונטי, עם כסף ציבורי, לוח זמנים הדוק ושאיפות גדולות - עכשיו רק צריך למצוא מי יבנה את זה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה