שיא כל הזמנים: היצוא הישראלי זינק ל-169 מיליארד דולר

היצוא הישראלי שבר בשנת 2025 שיא כל הזמנים והגיע להיקף של 169 מיליארד דולר - נתון שעקף את התחזיות המוקדמות ואת השיא הקודם שנרשם ב-2022. כך עולה מנתוני סיכום שנה רשמיים של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שהוצגו לשר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת. ההישג נרשם על אף שנה שהתאפיינה במתחים גיאופוליטיים חריפים, חרמות מצד מדינות שונות, שיבושים בנתיבי השינוע הימיים ותנודות חדות בשערי המטבע.

צילום: צילום: Itzike - Itzik Edri \ איציק אדרי / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

הנתונים מפתיעים בעוצמתם. התחזיות המוקדמות הניחו יצוא של כ-165 מיליארד דולר - נתון שהיה כשלעצמו שיא חדש. בפועל, ישראל עקפה גם אותו בפער של כארבעה מיליארד דולר נוספים. השיא הקודם, שנקבע ב-2022, עמד על יותר מ-166 מיליארד דולר - כלומר הזינוק האחרון מייצג קפיצה של כשלושה מיליארד דולר מעל הנקודה הגבוהה ביותר שנרשמה לפני כן.

מנוע הצמיחה המרכזי הוא ההייטק. ענפי התוכנה, המחקר והפיתוח המשיכו לדחוף קדימה, ובמיוחד האיצו במחצית השנייה של 2025. הצמיחה בענפים אלו פיצתה על דשדוש בענפי התעשייה המסורתית, בהם הכימיקלים והתרופות, שרשמו תוצאות חלשות יותר. הנוסחה הזו - ישראל שסומכת על ידע ולא על סחורות פיזיות - מוכיחה את עצמה שנה אחר שנה, גם כשהלוגיסטיקה הגלובלית מקרטעת.

מפת היעדים של היצוא הישראלי עוברת שינוי בולט. בעוד שיצוא למדינות מסוימות באירופה ירד בשל גורמים לוגיסטיים ופוליטיים, שווקים מתעוררים מציגים תיאבון גובר למוצרים ישראלים. נרשמה צמיחה בולטת בוייטנאם, בפיליפינים, בתאילנד וביפן - כולן מדינות שבהן פועלות נספחויות כלכליות של משרד הכלכלה. היצוא להודו עלה בכ-7%, על רקע פעילות שמוביל המשרד באמצעות שלוש נספחויות - בדלהי, במומבאי ובבנגלור.

הנתון המפתיע במיוחד הוא הזינוק של כ-33% ביצוא לסרביה. מדובר במדינה שלא נחשבת לשוק מרכזי עבור ישראל, ודווקא שם נרשמה הצמיחה החדה ביותר. בתגובה, משרד הכלכלה מתכנן לפתוח נספחות כלכלית חדשה בבלגרד במהלך השנה הקרובה. גם אזרבייג'ן מצוינת כשוק שבו נרשמה צמיחה משמעותית - עוד אינדיקציה לכך שישראל מגוונת את שותפות הסחר שלה בצורה אקטיבית.

מינהל סחר חוץ מפעיל כיום רשת של 55 משרדים כלכליים ברחבי העולם. לפי משרד הכלכלה, פעילות המערך הניבה במהלך 2025 עסקאות יצוא בהיקף של 1.2 מיליארד דולר - נתון שממחיש את הערך הישיר של הנוכחות הדיפלומטית-כלכלית בשטח.

ניר ברקת ניצל את הנתונים כדי להכריז על יעד שאפתני. "המספרים האלה הם הוכחה חותכת לעוצמת הכלכלה והיזמות הישראלית. למרות כל המשברים, העולם ממשיך לבחור בחדשנות כחול-לבן", אמר השר, וציין כי "היעד האסטרטגי ברור: טריליון דולר יצוא בתוך שני עשורים - והשיא ההיסטורי הזה מוכיח שאנחנו בדרך לשם". לשם כך, הוא הודיע על הרחבת מערך סחר החוץ ופתיחת חמש נספחויות כלכליות חדשות - במיאמי, בבואנוס איירס, באתונה, בבלגרד ובאדיס אבבה.

מנהל מינהל סחר חוץ, רועי פישר, הוסיף כי "מערך הנספחויות הכלכליות פועל בחזית הדיפלומטיה הכלכלית ומצליח גם בתקופות סוערות להסיר חסמים ולייצר הזדמנויות. הנספחים החדשים שמצטרפים למערך יעבו את השורות במוקדי הביקוש ויסייעו לעוד יצואנים ישראלים לפרוץ לשוק הבינלאומי".

השאלה האמיתית היא כמה מזה בר-קיימא. חלק משמעותי מהצמיחה נשען על ענפי התוכנה והמו"פ, שבטבעם פחות חשופים לשיבושים לוגיסטיים ולחרמות מסורתיים. זו דווקא נקודת חוזק: ישראל בנתה מנגנון יצוא שפחות תלוי בים, בנמלים ובנתיבי שינוע ויותר בחיבור אינטרנטי ובהסכמים עסקיים. אם מגמת ההאצה בשווקים המתעוררים תימשך, ואם חמש הנספחויות החדשות יניבו תוצאות דומות לאלה שקיימות, יעד הטריליון - שנשמע כמעט פנטסטי - הופך לשאלה של קצב ולא של כיוון.