הנשיא יצחק הרצוג חשף ערב תשעה באב כי לפני כשבועיים קיים בלשכתו פגישה חריגה עם שני בכירים: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, וראש השב"כ דוד זיני. בפגישה הוצגו בפניו איומים על טוהר הבחירות הקרובות, הן מתוך ישראל והן מגורמים חיצוניים.
צילום: AIהרצוג מסר כי הצדדים גיבשו חזית אחידה ו"התחייבנו לתת תמיכה וגיבוי לוועדת הבחירות המרכזית ולכל גורמי הביטחון והאכיפה". בחירת הרגע לחשיפת הפגישה, ערב יום האבל הלאומי, לא נראית מקרית.
בהצהרתו הוסיף הרצוג אזהרה ישירה לנבחרי ציבור ולמנהיגים פוליטיים: "בחירות הן לא מלחמת אזרחים, אסור לחכות לאסון". המשפט הזה חד יותר מכל שיח מדיני רגיל, וברור שהוא מכוון לאווירה המתחממת בשיח הציבורי-פוליטי בישראל.
הרצוג הגדיר את הבחירות הקרובות כ"מבחן לדמוקרטיה הישראלית, וגם מבחן לאחדות ואחידות החברה הישראלית". הוא קרא לכל אזרחי ישראל לקחת חלק פעיל בהצבעה, ובו בזמן להיזהר, ניסוח שמרמז על חשש ממשי לסדר הציבורי סביב יום הבחירות.
לרשויות החוק פנה הרצוג בקריאה לעמוד "בנחרצות על טוהר הבחירות". הצירוף של ראש השב"כ ויו"ר ועדת הבחירות בפגישה אחת בלשכת הנשיא הוא יוצא דופן, ומלמד שמדובר בהערכת מצב שחרגה מהשגרה.
מה בדיוק הם אותם איומים שהוצגו בפגישה, הרצוג לא פירט. אין בהצהרתו הבחנה בין איום חיצוני, כמו התערבות גורם זר בתהליך הבחירות, לבין איום פנימי, כגון אלימות, הפחדת בוחרים או ניסיון להשפיע על תוצאות. השמטת הפרטים יוצרת ואקום שרק מחדד את תחושת הדחיפות.
על פי הדיווחים, הרצוג לא כיוון את דבריו למפלגה אחת או לצד אחד, אלא ניסח את הקריאה באופן כללי שמופנה לכלל נבחרי הציבור ולאזרחים כאחד. בכך הוא שמר על הניטרליות הנשיאותית הפורמלית, אך הדחיפות שבמילותיו מעידה על חשש אמיתי.
הרצוג לא קיים עד כה מסיבת עיתונאים בעניין, ולא ברור אם יפרסם פרטים נוספים בימים הקרובים. עד כה לא הגיעה כל תגובה רשמית מהממשלה או מהאופוזיציה. בינתיים, ועדת הבחירות המרכזית וגורמי הביטחון אמורים להמשיך לפעול תחת אותה מחויבות שגובשה בפגישה.
הנשיא הרצוג שלח מסר ברור ערב תשעה באב: הבחירות הקרובות אינן שגרתיות, והמדינה כבר מוכנה לאיומים שהציבור הרחב עדיין אינו יודע את פרטיהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה