המגיש המצרי איהאב קאסם שילם מחיר כבד על הזמנת העיתונאי הישראלי גדעון לוי לריאיון בערוץ "קהיר ואנשיה". לאחר שהריאיון שודר, פתחה אגודת העיתונות המצרית חקירה נגד קאסם, אסרה עליו להופיע בכל כלי תקשורת, ובסופו של דבר הוא הושעה מעבודתו. הריאיון עצמו הוסר מהשידור ומכל הפלטפורמות הדיגיטליות.
הריאיון, שהתנהל בשיחת זום, לא עורר סערה בשל הביקורת השגרתית של לוי על ישראל. את הגפרור הצית קטע ספציפי בסוף השיחה, שבו אמר לוי כי הישראלים אינם רואים בסיני חלק ממצרים אלא "חופים נפלאים שאינם שייכים לאף אחד". לוי הוסיף כי הוא ממשיך לבקר בחצי האי בחופשיות, אך בקהיר ובאלכסנדריה הוא חש סכנה כישראלי. המשפטים הללו הפכו תוך שעות לפצצה תקשורתית.
בתחילת הריאיון, שארך כ-33 דקות, הטון היה שונה לחלוטין. לוי סיפר על ביקוריו הרבים במצרים, שיבח את ביקורו של הנשיא אנואר סאדאת בירושלים ב-1977 ותיאר אותו כרגע של "התלהבות ושמחה" בישראל. אך מהר מאוד עבר לתקוף את ישראל, את ראש הממשלה בנימין נתניהו, את השר איתמר בן גביר ואת החברה הישראלית, וטען כי ישראל הפכה לגזענית, לאומנית ואלימה יותר. לוי אף התייחס בביטול לטענות היסטוריות יהודיות על הארץ והגן על הנרטיב הפלשתיני.
הזעם שפרץ ברשתות החברתיות המצריות לאחר השידור התמקד פחות בלוי עצמו ויותר במגיש שנתן לו במה. הרשתות המצריות, ובהן פייסבוק וטיקטוק, הוצפו בהאשמות על "נורמליזציה" עם ישראל. הערוץ ספג ביקורת נרחבת מהקהל ומהתקשורת, ושעות ספורות לאחר השידור הודיע רשמית על הסרת הריאיון "לבדיקה מחודשת". בהודעה הרשמית ציין הערוץ כי הוא "מכבד את דעות הצופים ואת ערכי החברה המצרית וממשיך לפעול לפי סטנדרטים מקצועיים גבוהים".
אגודת העיתונות המצרית הלכה רחוק יותר. היא לא רק אסרה על קאסם להופיע בכלי התקשורת, אלא גם העבירה אותו לחקירה פלילית, בטענה שלא תיקן "הטעיות" שהופיעו בריאיון, בייחוד בכל הנוגע לסיני. הערוץ עצמו הצהיר על מחויבות ל"קריטריונים מקצועיים ולעקרונות לאומיים מצריים".
הרקע לסערה רחב מהריאיון הבודד. במצרים קיים חשש עמוק מנורמליזציה תקשורתית עם ישראל. ערוץ "קהיר ואנשיה" אינו שייך לממשלה, אך הוא פועל באישור המודיעין המצרי. המשטר מתיר ואף מעודד ביקורת חריפה נגד ישראל בתקשורת, אך מתן במה ישירה לישראלי, גם אם הוא מבקר חריף של ממשלתו שלו, נתפס כחריגה מהקו. לוי, על אף שנים של ביקורת נגד ישראל, עדיין נתפס בעיני חלקים נרחבים בציבור המצרי כחלק מ"הישות הציונית".
הפרדוקס בולט. עיתונאי ישראלי שמשבח את סאדאת, מתקיף את נתניהו ומגן על הנרטיב הפלשתיני, גילה שהביקורת שלו על ישראל אינה מגוננת עליו ברגע שנוגע ברגישות לאומית מצרית. סיני, גם לאחר עשרות שנים של הסכם שלום, נותרת קו אדום שאי אפשר לחצות. דווקא המגיש, שסבר כנראה שריאיון עם קול ישראלי ביקורתי יהיה לגיטימי, הוא שנענש.
החקירה הפלילית נגד קאסם נמשכת, והסערה ברשתות המצריות טרם שככה. הריאיון עצמו, שהוסר מכל הפלטפורמות הרשמיות של הערוץ, הופץ בכל זאת ברשת לאחר שהועלה על ידי גורמים חיצוניים.
גורל המגיש קאסם יוכרע בהחלטת אגודת העיתונות המצרית בתום החקירה הפלילית שנפתחה נגדו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה