המחבל היפני קוזו אוקמוטו, מבצע הטבח בנתב"ג, מת בלבנון

ארגון הטרור הפלסטיני החזית העממית לשחרור פלסטין הודיע היום על מותו בלבנון של המחבל היפני קוזו אוקמוטו בגיל 75. אוקמוטו היה חבר בארגון השמאל הרדיקלי הקיצוני הצבא האדום היפני, וביצע את אחד מפיגועי הטרור הקשים והמוכרים ביותר בתולדות מדינת ישראל בשנות השבעים של המאה הקודמת. הוא התגורר בעשורים האחרונים בביירות תחת חסות פוליטית וביטחונית של ארגוני הטרור המקומיים לאחר שקיבל מקלט מדיני מממשלת לבנון.

האירוע המרכזי שבו היה מעורב אוקמוטו התרחש ב-30 במאי 1972 בנמל התעופה לוד, המוכר כיום כנמל התעופה בן גוריון. אוקמוטו, יחד עם שני חברים נוספים בארגון הצבא האדום היפני אשר גויסו והודרכו על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין, הגיעו בטיסה מפריז דרך רומא. עם נחיתתם בארץ, שלפו המחבלים רובי סער מסוג קלשניקוב ורימוני יד שהחביאו בתוך מזוודותיהם, ופתחו באש חסרת אבחנה לעבר קהל הנוסעים שהמתין באולם הנוסעים הנכנסים של טרמינל 1.

במהלך הטבח נרצחו 24 בני אדם ועשרות נוספים נפצעו בדרגות קושי שונות. בין קורבנות הפיגוע היו 17 צליינים נוצרים שהגיעו לביקור בארץ הקודש מפוארטו ריקו, וכן שבעה אזרחים ישראלים. אחד הנרצחים הבולטים בפיגוע היה המדען הישראלי הבכיר פרופסור אהרן קציר, שהיה באותם ימים ראש המחלקה לפולימרים במכון ויצמן למדע ואחיו של מי שנבחר שנה לאחר מכן לתפקיד נשיא המדינה הרביעי, אפרים קציר.

שני שותפיו של אוקמוטו לחוליית הטרור נהרגו במהלך חילופי האש בנמל התעופה. האחד נורה למוות על ידי כוחות הביטחון, והשני התאבד באמצעות פיצוץ רימון יד שחלקיו פגעו בו. אוקמוטו עצמו נפצע במהלך האירוע, אך שרד ונעצר על ידי כוחות הביטחון הישראליים באולם הטרמינל כשהוא מנסה להימלט מהמקום.

לאחר מעצרו הועמד אוקמוטו לדין בפני בית דין צבאי בישראל. המשפט עורר עניין בין-לאומי רב בשל השילוב התקדימי בין ארגון טרור פלסטיני למחבלים קיצוניים שהגיעו מיפן. במהלך הדיונים המשפטיים הביע אוקמוטו חרטה מועטה בלבד ואף ביקש מהשופטים לגזור עליו עונש מוות. הרכב השופטים דחה את הבקשה וגזר עליו שלושה מאסרי עולם מצטברים ועוד עשרים שנות מאסר בפועל בגין מעשי הרצח והחברות בארגון טרור.

בשנת 1985, לאחר שריצה 13 שנות מאסר בלבד בכלא הישראלי, שוחרר אוקמוטו במסגרת עסקת ג'יבריל. בעסקה זו שחררה ממשלת ישראל 1,150 אסירים ביטחוניים וביניהם רוצחים מורשעים, בתמורה לשחרורם של שלושה חיילי צה"ל שנשבו במהלך מלחמת לבנון הראשונה על ידי ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית בהנהגת אחמד ג'יבריל.

לאחר שחרורו מהכלא הישראלי עבר אוקמוטו להתגורר בלוב, משם המשיך לסוריה ולבסוף קבע את מושבו בלבנון יחד עם חברים נוספים מהצבא האדום היפני. בשנת 1997 נעצרה הקבוצה על ידי הרשויות בביירות באשמת זיוף מסמכי נסיעה ושהייה בלתי חוקית במדינה. הם נשפטו לתקופות מאסר קצרות, ובשנת 2000, עם סיום ריצוי עונשם, גורשו ארבעה מחברי הקבוצה בחזרה ליפן כדי לעמוד שם לדין.

אוקמוטו היה היחיד מבין חברי הקבוצה שלא גורש ליפן. ממשלת לבנון בראשות סלים אל-חוס החליטה להעניק לו מקלט מדיני רשמי, תוך שהיא מנמקת את ההחלטה בכך שהוא השתתף בפעולות התנגדות נגד ישראל ולכן זכאי להגנה מפני הסגרה. מאז שנת 2000 חי אוקמוטו תחת אבטחה של ארגוני הטרור הפלסטיניים בביירות, כשהוא ממעט להופיע בציבור בשל מצבו הבריאותי והנפשי המדורדר, שהיה תוצאה של שנות מאסרו והפציעות שספג בפיגוע.

החזית העממית לשחרור פלסטין הביעה צער רשמי על מותו של אוקמוטו, והגדירה אותו כסמל של שיתוף פעולה בין-לאומי במאבק נגד ישראל. מותו של המחבל היפני מסיים את אחד הפרקים המורכבים והמדממים ביותר בהיסטוריה של הטרור הבין-לאומי שכוון נגד יעדים ישראליים בשנות השבעים.