זהו זה, חברים. עידן שלם של תקשורת ישראלית הגיע היום לסיומו הרשמי. חיים יבין, האיש שהמציא את המושג "מר טלוויזיה" והיה הפנים של החדשות בישראל במשך ארבעה עשורים, הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת השלושה. הוא הלך לעולמו בגיל 93, והשאיר אחריו מדינה שלמה שגדלה על קול הבס הסמכותי שלו.
הלוויה ריכזה סביבה כ-200 בני אדם שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון בדרכו האחרונה. בין המלווים ראינו את בני המשפחה הקרובים, חברים אישיים, אנשי ציבור וגם לא מעט קולגות מהתקשורת. דור המייסדים של הטלוויזיה הישראלית התייצב שם בהרכב מלא, כאילו כדי לסגור מעגל של עשרות שנות עשייה משותפת.
מי שגנב את ההצגה וגרם לכולם להזיל דמעה היה הבן שלו, הסופר יונתן יבין. הוא עלה לספוד לאביו והגדיר במילים מדויקות את מה שכולנו מרגישים. יונתן דיבר על כך שמכל הקשת הפוליטית, מכל שבטי ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, כולם הצליחו סוף כל סוף להסכים על משהו אחד: יסוד מהותי נלקח היום מהישראליות עצמה.
הבן המשיך ושיתף ברגעים האישיים והמורכבים של לגדול לצד אגדה חיה. הוא סיפר שמעולם לא התרגל באמת למעמד של "הבן של", ולעשרות העיניים שננעצו בהם בכל פעם שהם יצאו יחד מהבית. "היית אבא של כולם, אבא", הוא סיכם בכאב גדול, והזכיר לכולנו שמאחורי המסך והסמכותיות היה גם איש משפחה חם.
למי שצריך תזכורת, יבין הוא באמת ההיסטוריה של המדיום הזה. הוא היה שם מהרגע הראשון והגיש את מהדורת החדשות הראשונה אי פעם של "מבט לחדשות" ביולי 1968, שעסקה אז בחטיפת מטוס אל על לאלג'יריה. מאז ועד שנת 2008, הוא החזיק את המדינה מתוחה מול המסכים בכל ערב, ערך, ביים, ניהל את הטלוויזיה הישראלית ואפילו קטף את פרס ישראל היוקרתי.
בין הדמויות המוכרות שהגיעו להיפרד מהאיש והאגדה אפשר היה לראות את רפי גינת, ירון לונדון ואפילו את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. כולם הגיעו כדי להגיד תודה אחרונה לאדם שעיצב את חופש הביטוי ואת פני העיתונות בארץ, והשאיר מורשת שספק אם מישהו יצליח לשחזר אי פעם.
אנו נפרדים היום מהקול של המדינה, שילווה את הזיכרון הקולקטיבי של כולנו עוד שנים רבות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה