בית המשפט העליון דחה את הבקשה להוציא צו על תנאי או צו ביניים נגד תיקון חוק זכויות הסטודנט, המאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לקיים לימודים בהפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים. החלטת השופטים משאירה את החוק על כנו בשלב זה ומאפשרת למוסדות האקדמיים להמשיך לפעול לפתיחת מסלולים נפרדים ללא כל מגבלה משפטית מיידית.
במסגרת ההחלטה, קבע בית המשפט העליון כי אין מקום להקפיא את יישום החוק בשלב הנוכחי של ההליך. השופטים הורו למדינה להגיש תגובה מקדמית בלבד לעתירה עד ליום 17 בספטמבר 2026. המשמעות המעשית היא שהחוק נותר בתוקף מלא, והמוסדות להשכלה גבוהה יכולים להגיש בקשות לפתיחת מסלולים נפרדים למועצה להשכלה גבוהה.
העתירה נגד החוק הוגשה על ידי פרופ' יופי תירוש וקבוצת עותרים נוספים. בעתירתם ביקשו לחייב את המדינה להסביר מדוע לא יבוטל התיקון לחוק, אשר מאפשר להרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה מעבר לתואר הראשון. התיקון לחוק עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 52 חברי כנסת מול 43 מתנגדים.
החוק החדש, אותו יזמה חברת הכנסת לימור סון הר מלך מסיעת עוצמה יהודית, משנה את המצב המשפטי שהיה נהוג עד כה. על פי הנוסח המאושר, מוסדות אקדמיים רשאים לקיים מסלולים נפרדים לגברים ולנשים גם בלימודי תואר שני ושלישי. ההפרדה מותרת אך ורק בתוך כיתות הלימוד עצמן, ועבור סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך, בעוד ששאר המרחבים הציבוריים בקמפוסים יישארו משותפים.
חברת הכנסת לימור סון הר מלך בירכה על החלטת בית המשפט ואמרה כי מדובר בהחלטה המובנת מאליה והמתבקשת. לדבריה, החוק נועד להרחיב את חופש הבחירה ואת הנגישות להשכלה גבוהה עבור ציבורים שעד כה הודרו ממנה. היא הוסיפה כי החשש של המתנגדים אינו יכול להצדיק מניעה של השכלה גבוהה מאלפי ישראלים, וקראה למוסדות האקדמיים להגיש כבר עכשיו בקשות לפתיחת מסלולים נפרדים.
התיקון הנוכחי נועד לעקוף פסיקה קודמת של בג"ץ, אשר הגבילה את האפשרות להפרדה מגדרית לתארים ראשונים בלבד ומנעה אותה בתארים מתקדמים. נושא זה נחשב לבעל חשיבות מכרעת עבור הציבור החרדי, שכן תארים מתקדמים מהווים פעמים רבות תנאי סף לקבלה למשרות בכירות בשירות המדינה ולקידום מקצועי במגזר הציבורי והפרטי.
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, כ-42 אחוזים מהסטודנטים החרדים הצהירו בעבר כי אם מסלולי הלימוד לא יהיו נפרדים, הם יימנעו לחלוטין מלהירשם ללימודים אקדמיים. החלטת בית המשפט העליון שלא להתערב בשלב זה מאפשרת לסמינרים ולמכללות לקדם את פתיחת המסלולים המתוכננים לקראת שנות הלימודים הבאות.
כעת יעברו המוסדות להשכלה גבוהה והמועצה להשכלה גבוהה לבחינת הבקשות המעשיות שיגיעו מהשטח, כאשר ההליך המשפטי העקרוני יתחדש רק לאחר הגשת תגובת המדינה בספטמבר 2026.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה