מחקר ישראלי קובע: מזון אלרגני שנוגע בעור אינו מסכן חיים

מחקר ישראלי מקיף ורחב היקף, שנערך בקרב ילדים עם אלרגיה מאובחנת למזון, קובע כי מגע מקרי של מזון אלרגני עם עור שלם ובריא אינו מוביל לתגובה אלרגית מערכתית או למצב של אנפילקסיס המסכן חיים. הממצאים המרגיעים, שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי הבינלאומי Acta Paediatrica, עשויים להפחית באופן משמעותי את רמת החרדה והדריכות היום-יומית המאפיינת משפחות רבות לילדים אלרגיים.

המחקר נערך בין החודשים יולי 2021 ויולי 2025 בהובלת ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים רמב"ם, ובשיתוף פעולה עם רופאים מהמרכז הרפואי מאיר ומבית החולים שניידר. במסגרת הבדיקה המדעית, גויסו 293 משתתפים בגילאי שנה עד 18 שנים, כאשר קבוצת המחקר הסופית כללה 182 ילדים בעלי אלרגיה מוכחת למזון. לצדם, נבדקה קבוצת בקרה של 101 ילדים, שחלקם סובלים מרקע אטופי כגון אסתמה וחלקם בריאים לחלוטין.

במהלך הניסוי המבוקר השתמשו החוקרים בשיטת בדיקת מדבקה מיוחדת, במסגרתה הוצמד לזרוע המטופלים חומר המכיל את המזון האלרגני למשך 15 דקות רצופות. הבדיקות הקיפו מגוון רחב של אלרגנים נפוצים ובהם חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, שקדים, אגוזי מלך, פקאן, קשיו, פיסטוק ואגוזי לוז. המעקב הרפואי הצמוד נועד לזהות האם מתפתחת תגובה מקומית בנקודת המגע עצמה, או שמא מתפתחת תגובה רחבה יותר המשפיעה על מערכות הגוף השונות.

תוצאות הבדיקות הציגו תמונה חד-משמעית ועקבית בכל קבוצות הניסוי. מתוך 263 בדיקות מדבקה שבוצעו בילדים האלרגיים, ב-220 בדיקות, המהוות כ-84% מכלל המקרים, לא נרשמה כל תגובה עורית, ואף לא נצפו אודם או נפיחות קלה. ב-40 בדיקות נוספות, המהוות כ-15% מהמקרים, התפתחה תגובה עורית מקומית בלבד שהוגבלה במדויק לשטח המגע של המדבקה עם העור.

רק בשלוש בדיקות בלבד, המהוות כ-1% מהמדגם, התפתחה תגובה רחבה יותר שהתפשטה מעבר לגבולות המדבקה, אך גם במקרים אלה היא נותרה מוגבלת לשטח העור בלבד. הילדים הללו טופלו במהירות באמצעות תרופה אנטי-היסטמינית והיו תחת השגחה רפואית צמודה עד לחלוף התסמינים. החוקרים הדגישו כי באף אחת מהבדיקות שנערכו לא נרשמה תגובה אנפילקטית רב-מערכתית ולא נשקפה סכנה לחייהם של המשתתפים.

ניתוח הנתונים העלה כי חלב הפרה הוא האלרגן שעורר את מספר התגובות המקומיות הגבוה ביותר, והיה היחיד בעל מובהקות סטטיסטית, כאשר כ-23% מהבדיקות עמו הניבו תגובה מקומית קלה. בנוסף, נמצא כי גיל המטופל מהווה גורם מנבא מרכזי, כאשר כל שנת גיל צעירה יותר הגדילה את הסיכון לתגובה מקומית בכ-56%. שלושת הילדים שפיתחו תגובה מורחבת היו כולם מתחת לגיל שלוש וסבלו מאלרגיה ספציפית לחלב פרה.

הרופאים מסבירים את השכיחות הגבוהה יותר של תגובות לחלב ולשומשום בכך שהם נבדקו במצב צבירה נוזלי, המאפשר לחלבונים האלרגניים לחדור בקלות רבה יותר דרך שכבות העור, לעומת מוצרים מוצקים. ד"ר עידית לחובר-רוט מסרה כי משפחות רבות חוות חרדה יום-יומית קשה מחשש שכל מגע אקראי יוביל לאסון, והבהירה כי המחקר מוכיח שהסיכון לכך בחשיפה לעור שלם הוא אפסי. היא הוסיפה כי הממצאים מאפשרים להעניק להורים ייעוץ מקצועי המבוסס על עובדות מדעיות מוצקות.

עם זאת, צוות החוקרים מבהיר כי אין להקל ראש בהנחיות הבטיחות המקובלות, שכן הניסוי נערך על עור שלם בלבד. המחקר לא בחן חשיפה של ריריות כמו הפה, האף או העיניים, והוא אינו תקף למקרים של מגע עם עור פצוע, שרוט או מודלק. ההמלצות הרפואיות נותרות בעינן, ועל הילדים להמשיך להימנע לחלוטין מצריכת המזון האלרגני דרך הפה ולשאת מזרק אדרנלין בהתאם להנחיות הרופא המטפל.