נציג הכנסת יצחק ברט הדהים את בג"ץ: אין ברירה אלא לבטל את החוק

בית המשפט העליון דן הבוקר בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, בחמש עתירות הדורשות לבטל את "חוק הפטור ממעצרים". החוק, שעבר כהוראת שעה ב-14 ביולי, נועד להקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות שהוגדרו כעריקים משירות צבאי עד לסוף חודש נובמבר. מדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר בציבוריות הישראלית, המעורר מחלוקת ציבורית ופוליטית עמוקה סביב שאלת השוויון בנטל בעיצומה של מלחמה.

בהחלטה חריגה במיוחד, החליטה הממשלה שלא לשלוח נציג משפטי מטעמה לייצג אותה בדיון בבג"ץ. ההחלטה התקבלה בהובלת יו"ר ש"ס אריה דרעי, מתוך הבנה ברורה בקואליציה כי שופטי בית המשפט העליון יפסלו את החוק בכל מקרה. דרעי הסביר את המהלך הדרמטי ואמר כי אין לקואליציה אמון בבית המשפט העליון וכי התוצאה ידועה מראש, ולכן "אסור להיות שותף בהצגה הזאת".

ההחלטה שלא לקחת חלק בדיון נובעת גם מחשש פוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ייצוג משפטי פעיל של הממשלה, שיגן על פטור גורף ממעצרים של משתמטים, היה עלול להפוך לחומר בעירה ציבורי בקמפיין הבחירות הקרוב. עבור נתניהו מדובר במלכודת פוליטית קשה: הוא תלוי לחלוטין בתמיכת הסיעות החרדיות לשמירת שלטונו, אך מנגד ניצב מול לחץ ציבורי אדיר של המשרתים בצה"ל התובעים שוויון בנטל.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מציגה בדיון עמדה נחרצת המתנגדת לחוק, בניגוד מוחלט לעמדת הממשלה. בכתב התשובה שהגישה לבג"ץ הבהירה היועמ"שית כי החוק אינו חוקתי ויש לבטלו באופן מיידי. לדבריה, החוק אינו מהווה הסדר ביניים לגיטימי אלא מייצר "מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה", המוביל לפגיעה קשה בזכות לשוויון ולאכיפה פלילית בררנית.

אל עמדת היועמ"שית הצטרף באופן חריג גם הייעוץ המשפטי לכנסת, שמצא פגמים מהותיים בהליך חקיקת החוק. חוות הדעת של הכנסת קובעת כי הקואליציה עשתה שימוש פסול בכלי של "דין רציפות" על הצעת חוק שעסקה בנושא שונה לחלוטין, דבר המהווה "נושא חדש" ומנוגד לתקנון הכנסת ולחוק יסוד: הכנסת. עוד צוין כי הליך החקיקה המהיר לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש, במיוחד נוכח שינוי הנסיבות הדרמטי וצורכי הצבא המעודכנים לאחר 7 באוקטובר.

במהלך הדיון בבג"ץ, נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, אף אמר באופן תקדימי כי אין מנוס מביטול החוק. עו"ד ברט הבהיר לשופטים כי הצעת החוק המקורית עסקה בשילוב תלמידי ישיבות ובתעסוקה, ואילו סעיף הקפאת האכיפה הוכנס בהמשך כ"נושא חדש", דבר המהווה פגם חמור בהליך החקיקה.

מנגד, מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף בחריפות את ההליך המשפטי ואת צו הביניים שהוציא בג"ץ להקפאת החוק עוד לפני שפורסם ברשומות. פוקס טען כי התנהלות מערכת המשפט מתסיסה את האווירה בציבור ועלולה להוביל למלחמת אחים בעיצומה של מלחמה. לדבריה, הפחתת העומס על צה"ל צריכה להיעשות דרך מנגנוני גיוס מוסכמים ולא באמצעות מעצרים פליליים של תלמידי ישיבות.

הסוגיה המשפטית מלווה גם במתיחות רבה ברחוב החרדי. בתקופה האחרונה קיימו חרדים קיצוניים הפגנות סוערות ואף השחיתו את חצר ביתו של השופט סולברג במחאה על מעצרי עריקים. אם בג"ץ יקבל את העתירות ויפסול את החוק סופית, תחזור למשטרה הצבאית הסמכות המלאה לעצור עריקים חרדים, מה שצפוי להוביל לעימותים קשים בשטח ולזעזוע פוליטי נוסף בקואליציה.