השופט מינץ התעמת עם נציג החרדים: "לא מאמין למה שאני שומע"

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן ביום שלישי בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות המבקשות לבטל את הוראת השעה להקפאת הליכי מעצר ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות החייבים בגיוס. הדיון, שהתנהל בראשות המשנה לנשיא השופט נעם סולברג, ליווה במתח רב באולם ובחילופי דברים יוצאי דופן בין נציג חרדי לבין השופטים.

במהלך הדיון קיבל את רשות הדיבור עורך הדין נתן רוזנבלט, נציג עמותת "אמת ליעקב בישראל", שביקש להשמיע את קולו של האדם החרדי הבודד העומד בפני גיוס. רוזנבלט הציג קו נוקשה וטען כי הציבור החרדי ספג פגיעות קשות בתקציבים ובדיור, אך כעת נחצה קו אדום. "האם במדינה יהודית ודמוקרטית זה ראוי להעמיד אדם בפני הדילמה, האם הוא רוצה לשמוע בקול התורה או לשמוע בקול החוק?", תהה בפני השופטים.

הטיעון של עורך הדין עורר התנגדות מיידית מצד השופט דוד מינץ, שהתקשה להסתיר את תדהמתו באולם הדיונים. "אני שומע את הדברים ואני פשוט לא מאמין למה שאני שומע. יש איסור תורני להתגייס?", שאל השופט מינץ. עורך הדין רוזנבלט השיב בחיוב, והשופט מינץ קטע אותו והבהיר כי הקביעה הזו נתונה במחלוקת רצינית מאוד. כאשר רוזנבלט ניסה לטעון כי זו עמדת כל גדולי ישראל, הגיב השופט מינץ בנחרצות: "לא כל גדולי ישראל. אדוני מדבר באופן מגזרי, מה זה הדבר הזה?".

במהלך הדיון הציג המשנה לנשיא השופט נעם סולברג נתונים רשמיים לפיהם בין החודשים ינואר 2025 למאי 2026 נעצרו 333 חייבי גיוס, כאשר מתוכם רק 105 הם חרדים, כלומר פחות משלושים אחוזים מכלל העצורים. עורך הדין רוזנבלט חלק על הנתונים הללו וטען כי בפועל כל צעיר חרדי שמגיע ללשכת הגיוס עם מסמכים רפואיים נעצר באופן מיידי לעשרים ימי מחבוש עוד לפני שמתווכחים על שחרורו.

במקביל לעימות ההלכתי, התברר בפתח הדיון כי הממשלה בחרה באופן מודע שלא לשלוח נציג משפטי מטעמה כדי להגן על החוק, זאת למרות שהיועצת המשפטית לממשלה הציעה לה לקבל ייצוג נפרד. נציגי מערכת החוק שהופיעו בדיון, ובהם נציג יועמ"שית הכנסת עורך הדין יצחק ברט, הציגו עמדה חסרת תקדים לפיה אין ברירה אלא לבטל את החוק בשל פגמים חמורים שנפלו בהליך החקיקה שלו, אשר עמד בניגוד לתקנון הכנסת ובניגוד לחוק יסוד.

עורך הדין ענר הלמן, שייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הגדיר את החוק כפסול ופוגעני שאינו עומד באף תנאי של פסקת ההגבלה. הלמן הדגיש כי המשך קיומו של החוק יעצור רטרואקטיבית הליכים פליליים נגד משתמטים שכבר נעצרו, דבר שאינו מוסרי בזמן שבו לחיילי המילואים מאריכים את השירות. השופטת יעל וילנר והשופטת דפנה ברק-ארז העירו לנציג היועמ"שית כי שאלת האפליה קיימת גם בזמן שלום, וכי החוק המדובר אינו עוסק בעצם גיוס בני הישיבות אלא באכיפה פלילית בלבד.

הביקורת על עצם קיום הדיון הגיעה גם מצד חברי הכנסת החרדים. חבר הכנסת יעקב אשר תקף בחריפות את הרכב השופטים וטען כי מדובר בהצגה בלבד. לדבריו, חבל על החשמל שמתבזבז באולם בית המשפט העליון, שכן פסק הדין המבטל את החוק כבר נכתב מראש.

בסיום הדיון הדרמטי, שהסתיים תוך פחות משעה וחצי, הודיע המשנה לנשיא השופט נעם סולברג כי פסק הדין של בית המשפט יינתן בהקדם.