העליון הקפיא את החוק למניעת מעצר תלמידי ישיבות

בית המשפט העליון הוציא היום (שלישי) צו ביניים המשהה את כניסתו לתוקף של חוק מניעת מעצר תלמידי הישיבות, עד להכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגדו. הצו חל על תיקון מס' 28 לחוק שירות הביטחון, הוראת שעה שאושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ומטרתה הייתה למנוע מעצרם של תלמידי ישיבות שלא התייצבו לגיוס.

החוק אושר באמצע החודש על ידי הקואליציה. על פי הנוסח שעבר, "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה" ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם - וזאת עד נובמבר, כלומר עד לאחר הבחירות. בשפה פשוטה: הכנסת חוקקה חוק שתפקידו למנוע פגיעה בבוחרים החרדיים של הקואליציה ממש לפני הקלפי.

בהחלטתם כתבו השופטים: "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, ניתן בזאת צו ביניים, שלפיו תושהה כניסתו לתוקף של תיקון מס' 28 (הוראת שעה) לחוק שירות ביטחון, התשפ"ו-2026, עד למתן החלטה אחרת". בית המשפט הבהיר כי פסק הדין המלא והסופי בסוגיה יינתן בהקדם.

העתירות נדונו בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג. על ההחלטה חתומים גם השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן.

זמן קצר לאחר אישור החוק הוגשו שורת עתירות נגדו. בין העותרים: התנועה לאיכות השלטון, מפלגות יש עתיד וישראל ביתנו, והארגונים "ישראל חופשית" ו"אחים לנשק". העותרים טענו כי תכלית התיקון אינה ראויה וכי הוראותיו אינן עומדות בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בשל פגיעה בזכות החוקתית לשוויון. בנוסף נטען כי יש להורות על ביטול התיקון נוכח פגמים חמורים שנפלו בהליך החקיקה עצמו. גם נציגי הכנסת וגם היועמשית גלי בהרב-מיארה טענו בדיון כי החוק פסול - כשגם הגוף שייצג את הכנסת בפני בית המשפט וגם היועמשית יצאו נגד חוק ממשלתי, זה אות שהחוק נולד עם בעיה בסיסית שאפילו מי שאמור להגן עליו לא רצה לעמוד מאחוריה.

פרט בולט בדיון היה היעדרה המוחלט של הממשלה. הממשלה בחרה במכוון שלא לשלוח נציג לדיון, ובמסמך שהגישה יום קודם לכן הסבירה כי נמנעה מלשכור עורך דין פרטי לייצגה מאחר שהתוצאה "ידועה מראש". במקום להתמודד עם הטענות המשפטיות, פנתה הממשלה להאשים את בית המשפט בפגיעה בהפרדת הרשויות ואת היועצת המשפטית לממשלה בסיכול מאמצי הגיוס. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שכן הופיעה בדיון, ביקשה מבית המשפט להקפיא את החוק ותיארה אותו כ"מנגנון חסינות קבוצתי" המגן על מגזר אחד בלבד מפני מעצר, חקירה ותביעה, בזמן שעריקים אחרים חשופים לאכיפה מלאה. עורך הדין יצחק בארט, שייצג את הכנסת בדיון, טען אף הוא כי הליך החקיקה היה פגום, משום שועדת הכנסת חרגה מסמכותה כאשר שינתה את מהות הצעת החוק המקורית ויצרה "נושא חדש" לגמרי.

הצו שניתן היום הוא המשך לצו ארעי שהוציא בית המשפט העליון זמן קצר לפני כן - יום אחד לאחר החקיקה, בעקבות חמש עתירות שהוגשו. הצו הנוכחי מוגדר כצו ביניים קבוע, ומשמעותו היא שהחוק לא ייכנס לתוקף כל עוד לא תינתן החלטה אחרת. הצפי בקרב גורמים משפטיים הוא שבית המשפט יפסול בסופו של דבר את החוק כולו.

בתנועה לאיכות השלטון הגיבו בחיוב להחלטה. "ניצחון לשוויון, לשלטון החוק ולביטחון המדינה", כתבו. "היום נעצר הניסיון ליצור שני סוגים של עריקים: עריק חילוני שייעצר ויחקר על הפרת חובת הגיוס, ועריק חרדי שיקבל חסינות ממעצר ומאכיפה רק בשל השתייכותו המגזרית." התנועה הוסיפה כי מדובר ב"ניצחון של המשרתים ושל ביטחון המדינה", ולא ניצחון על הציבור החרדי.

התנועה לאיכות השלטון הבהירה שהמאבק לא הסתיים. "נמשיך לדרוש גיוס בפועל, אכיפה שווה והסדר אמיתי שמצמצם את אי-השוויון, עד שחובת השירות תחול באופן שווה על כולם", ציינו.

בצד החרדי, ההחלטה זכתה לביקורת חריפה. עוד לפני מתן הצו, הוציאה מועצת חכמי התורה של ש"ס מכתב תקיף נגד מה שהגדירו כ"רדיפת בני הישיבות", וטענו כי מדובר בסכנה קיומית למדינה. בכיכר השבת כינו את הצו "המשך לרדיפה". המתקפות על מערכת המשפט ועל היועץ המשפטי לכנסת הלכו והתחזקו בימים האחרונים, על רקע ההתקדמות המשפטית בתיק.

מדובר באחת הסוגיות הפוליטיות והמשפטיות הבוערות ביותר בישראל, על רקע מלחמה מתמשכת המכבידה על חיילי הסדיר ועל אנשי המילואים. השאלה אם ניתן לחוקק חוק שיפטור תלמידי ישיבות ממעצר בשל אי-התייצבות לגיוס, ואם חוק כזה עומד בתנאי הפסיקה החוקתית, היא שעומדת עכשיו במרכז הדיון בבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון הודיע כי פסק הדין הסופי בסוגיה יינתן בהקדם, מבלי לפרט מועד מדויק. עד אז, חוק מניעת המעצרים ימשיך להיות מושהה, ומצב הגיוס בפועל יישאר כפי שהיה ערב חקיקתו.