איש מילואים ביחידה מסווגת הואשם בריגול לטובת איראן

כתב אישום חמור הוגש נגד אזרח ישראלי ששירת בשירות סדיר ובמילואים ביחידה מסווגת בצה"ל, בחשד לריגול לטובת איראן וניסיון למסירת ידיעה לתועלת האויב. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, והנאשם עצור כבר תקופה ארוכה.

גורם המעורה בפרטי הפרשה תיאר אותה כ"אחת מהפרשיות החמורות שנחשפו" ביחידה הרגישה, והוסיף כי מדובר ב"אחת מהפרשות המזעזעות". פרטים נוספים בתיק עדיין אסורים בפרסום, אך על פי המידע שהותר לחשיפה, מדובר בעבירות ביטחון חמורות שיוחסו לאיש היחידה המסווגת.

בית המשפט התיר לפרסם באופן חלקי את פרטי הפרשה, לאחר שצמצם את צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על התיק מלכתחילה. עם זאת, יתר הפרטים וזהות הנאשם נותרו חסויים לחלוטין, וכך גם פרטים נוספים העולים מחומרי החקירה. החקירה שהובילה להגשת כתב האישום בוצעה במשותף על ידי מספר גופים ביטחוניים, ובהם ימ"ר ארזים, יחידת האח"מ במלמ"ב שבמשרד הביטחון, שירות הביטחון הכללי, צה"ל ומשטרת ישראל.

כתב האישום הוגש ב-16 ביולי 2026 על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. התיק מנוהל על ידי עורכת הדין אירנה אינברג ממחלקת הסייבר, כאשר יתר פרטי הפרשה וזהות הנאשם עצמו נותרו חסויים בשלב זה. בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר את פרסום דבר קיומו של כתב האישום, בעקבות צמצום צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על הפרשה מלכתחילה.

מהחקירה עולה כי הנאשם יצר ועמד בקשר עם גורם שהציג את עצמו כאיש מודיעין איראני. במהלך התקשורת ביניהם, הנאשם אף התבקש בשלב מסוים לסייע בגיוסו של חייל ישראלי נוסף לטובת אותם גורמים עוינים באיראן. פרטי הקשר המדויקים ואופן ניהולו נותרו חסויים כחלק מהחלטת בית המשפט להותיר חלקים מהתיק סגורים לפרסום.

במערכת הביטחון מדגישים כי גורמי מודיעין וטרור ממדינות אויב ממשיכים בניסיונות שיטתיים לגייס אזרחים ישראלים למשימות ריגול, טרור ופעולות עוינות נגד המדינה, כאשר חלק ניכר מניסיונות הגיוס הללו מתבצעים באמצעות פניות ברשתות החברתיות. בהודעה משותפת של שירות הביטחון הכללי, משרד הביטחון ומשטרת ישראל הוזהר הציבור מפני קיום קשר עם גורמים זרים ממדינות אויב או עם גורמים בלתי מזוהים, תוך קריאה לגלות ערנות ולדווח מיידית על כל פנייה חריגה. בהודעה הודגש כי עצם קיומו של קשר מסוג זה עלול להוות עבירה על החוק כבר מרגע יצירתו, גם בטרם נמסר מידע ממשי לצד השני.

עורך דינו של הנאשם, נתי רום, יצא בתגובה חריפה כנגד כתב האישום וטען כי מדובר באירוע שולי בלבד. "המדובר באירוע אזוטרי שטומן בחובו לכל היותר חוסר זהירות", מסר רום. "יש להצר על כך שאדם שהקדיש את חייו למען ביטחון המדינה תוך מחירים אישיים כבדים מוצא את עצמו נאשם בעבירות ביטחון וכלוא כאילו היה מחבל נוח'בה".

הסנגור הדגיש כי לטענתו אין כל בסיס להאשמות שיוחסו למרשו. "אין כל טענה שהלקוח שלי פעל ממניע שלילי, תאוות בצע ובוודאי שלא רצון לפגוע בביטחון המדינה", אמר. "מדובר בבדיחה לא מוצלחת, ותו לא. לטעמי העובדות אינן מקימות את יסודות העבירות שיוחסו למרשי, ואנחנו נוכיח את זה במהלך ניהול התיק ולאחר שניחשף לחומרים".

רום הוסיף התייחסות לשיקולי מערכת הביטחון בהגשת כתב האישום. "הרצון של מערכת הביטחון לקדם הסברה לטובת שמירה על ביטחון המידע והזהירות משיח עם גורמים עוינים הוא מובן ואף ראוי להערכה", ציין. "לצד זאת, צר לי שהדברים נעשים על גבם של אזרחים מסורים ואכפתיים שלא עשו דבר".

הפרשה מצטרפת לשורה של תיקי ריגול שנחשפו בישראל בשנים האחרונות, שכללו קשרים עם סוכנים זרים, גורמים עוינים ומדינות אויב. באותם תיקים תועדו מקרים של מסירת מידע, ריגול תמורת תשלום כספי, מסירת מיקומים ותיעוד אתרים רגישים ואסטרטגיים.

העובדה ששירותו של הנאשם התבצע ביחידה מסווגת ורגישה במיוחד היא שהופכת את הפרשה, לדברי הגורמים המעורים בה, לחמורה במיוחד. עם זאת, מרבית פרטי כתב האישום עצמו, נסיבות החשד וזהות הגורמים המעורבים נותרו חסויים בשלב זה מטעמי ביטחון.

התיק צפוי להתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר הסנגוריה הודיעה כי בכוונתה לחלוק על עצם קיומן של העבירות המיוחסות לנאשם. יוער כי בשלב זה לא פורסמו פרטים נוספים על אופי החומרים החסויים בתיק, ואלה צפויים להיחשף במהלך ההליך המשפטי.