גל חסר תקדים של בקשות חריגות מציף בימים אלה את משרד הפנים. 121 רשויות מקומיות ברחבי הארץ הגישו דרישות להעלאת הארנונה מעבר לעדכון האוטומטי שכבר נקבע לשנת 2027, כאשר חלקן מבקשות זינוק דרמטי של עד 33% בחשבון החודשי של התושבים והעסקים.
העדכון האוטומטי, המכונה בשם "הטייס האוטומטי", כבר קבע העלאה של 3.05% שתחול באופן גורף על כל אזרחי המדינה בתחילת 2027. הנוסחה נשענת על שני מרכיבים: מחצית מהעדכון מבוסס על שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בין אפריל אשתקד לאפריל השנה, והמחצית השנייה על שיעור עליית השכר הממוצע במגזר הציבורי. אלא שעבור עשרות ראשי ערים, המספר הזה פשוט לא מספיק.
בראש רשימת הרשויות הדורשות את ההעלאה הדרמטית ביותר ניצבת עיריית נצרת, שהגישה בקשה לתוספת חריגה של 30% מעבר לעדכון הרגיל. במידה שהבקשה תאושר במלואה, תושבי נצרת יראו את הארנונה שלהם מזנקת בשיעור מצטבר עצום של 33.05%.
גם ברמת גן לא הסתפקו בעדכון האוטומטי. העירייה הגישה בקשה לתוספת חריגה של כ6.95%, כך שבמידה שהבקשה תאושר, ההתייקרות הכוללת לתושבי העיר ולעסקים תגיע ל10%. עיריית אזור הלכה צעד נוסף קדימה וביקשה תוספת של 10% על עסקי מסחר ושירותים בלבד, מה שיביא שם לעלייה מצרפית של 13.05%. ערים נוספות שהגישו בקשות דומות כוללות את גן יבנה, אשדוד, רחובות ואריאל, עם התייקרויות כוללות המתמקדות בטווח שבין 4.5% ל-13%.
לא כל הרשויות רצות לכיוון ההעלאה. עיריית אור יהודה בחרה במסלול הפוך וביקשה להפחית את הארנונה לעסקים בשיעורים של עד 12%, ועיריית אשקלון ביקשה לבטל לחלוטין את העדכון האוטומטי עבור מגזר המסחר בעיר. מדובר בחריגים נדירים על רקע גל הדרישות להעלאה.
הנתונים מלמדים על מגמה מחריפה: בעוד שלקראת 2026 הוגשו 108 בקשות חריגות בלבד, המספר השנה זינק ל121 בקשות. מתוך הבקשות שהוגשו אשתקד, כ-95 כללו העלאת תעריפים בהיקף מצטבר שהוערך בכ-250 מיליון שקל, ורובן אושרו בסופו של דבר על ידי שר הפנים ושר האוצר. על פי הערכות איגוד לשכות המסחר, כ-45 מיליון שקלים מתוך הסכום הזה גולגלו ישירות על כתפי המגזר העסקי.
המנגנון החוקי קובע כי מעבר לעדכון האוטומטי, נדרש אישור כפול של שר הפנים ושר האוצר. זהו מנגנון בלמים שנועד למנוע עלייה דרמטית ובלתי מבוקרת במס המוניציפלי. בתי המשפט אף אכפו את החוק בעבר: עיריית הוד השרון גבתה ארנונה מוגדלת ללא האישור הנדרש, והפסידה בבית המשפט. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שרוב הבקשות החריגות מאושרות בסופו של דבר, גם אם בשיעור מצומצם יותר מזה שהתבקש במקור.
המהלך כבר מעורר זעם במגזר העסקי. באיגוד לשכות המסחר ובהתאחדות התעשיינים הכריזו על יציאה למאבק נגד ההתייקרויות המתוכננות, והזהירו כי אישורן יטיל נטל כבד של מאות שקלים נוספים על משקי הבית, ועשרות אלפי שקלים נוספים על עסקים ברחבי הארץ.
הסבר לתופעה נעוץ במבנה ההכנסות של הרשויות המקומיות. הארנונה היא מקור ההכנסה העצמאי המרכזי שעליו יש לרשות שליטה ישירה, והתעריף למטר מסחרי גבוה בכמה מונים מהתעריף למגורים. כתוצאה מכך, לרשויות משתלם יותר לקדם שטחי מסחר ותעסוקה על פני שכונות מגורים חדשות, שכן שכונת מגורים מביאה עמה עלויות נלוות כמו תלמידים, גנים וכבישים, בעוד מרכז מסחרי מניב הכנסה שוטפת עם הוצאה נלווית נמוכה בהרבה.
תושבים המעוניינים לבדוק אם הרשות שלהם נמצאת ברשימת הבקשות החריגות יכולים לעיין באתר משרד הפנים, תחת העמוד ייעודי לבקשות לאישור חריג לארנונה, ולסנן לפי שנת 2027 ולפי סדר האלף בית. משרד הפנים ומשרד האוצר צפויים לדון בבקשות בחודשים הקרובים, כשההחלטות הסופיות יקבעו את גובה החיוב בפועל לתושבי הרשויות השונות.
+++ 121 רשויות מקומיות מבקשות ממשרד הפנים לאשר להן העלאת ארנונה חריגה מעבר לעדכון האוטומטי, כשנצרת מובילה עם דרישה לזינוק של 33%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה