ועדת הריכוזיות המליצה שלא לאשר לקבוצת שפיר לרכוש את השליטה בבית הזיקוק באשדוד, המוכר גם בשמו הרשמי בז"א. ההחלטה, שפורסמה ביום חמישי, מהווה מכה משמעותית לתוכניות ההתרחבות של קבוצת שפיר בענף האנרגיה, ומצטרפת לשורה של דיונים ציבוריים על ריכוזיות המשק הישראלי.
לפי חוות הדעת שפרסמה הוועדה, העסקה המדוברת הייתה כוללת רכישה של עד 65% ממניות בית הזיקוק באשדוד, אחת משתי תשתיות הזיקוק המרכזיות במדינה, בהשקעה של יותר ממיליארד שקל. שפיר אנרגיה אשדוד, המחזיקה כיום כ-10% מהמניות, ביקשה להגדיל את אחזקתה משמעותית באמצעות מימוש אופציות שהיו ברשותה. העסקה פורסמה לראשונה באפריל האחרון.
הוועדה קבעה כי הרחבת ההחזקות תגדיל באופן ניכר את הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצת שפיר, ותציב אותה בצמרת הגורמים הריכוזיים בישראל. לפי הנימוקים שפורסמו, הרכישה הייתה מחזקת משמעותית את כוח המיקוח של שפיר מול המדינה, ומגדילה את תלותה של הממשלה בקבוצה הן בשגרה והן במצבי חירום.
חשוב להבין את הרקע לחשש הזה: בית הזיקוק באשדוד הוא כשלעצמו גורם ריכוזי מאוד, השולט בכ-40% מאספקת הדלק והגפ"ם, כלומר גז הבישול, בישראל. כניסת שפיר לשליטה בו הייתה יוצרת מצב שבו קבוצה אחת מחזיקה גם בתשתית זיקוק קריטית וגם בפעילויות אחרות במשק, מה שהעלה חששות מפני ריכוז יתר של כוח כלכלי בידיים מעטות.
ההצבעה בוועדה לא הייתה פה אחד. הממונה על התחרות, מיכל כהן, ומנכ"ל האוצר, ישראל מלכי, הצביעו נגד אישור העסקה, וקבעו את דעת הרוב. לעומתם, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, הצביע בעד הרכישה בדעת מיעוט, אך בתנאי מפורש שקבוצת שפיר תתחייב לבצע השקעות משמעותיות בבית הזיקוק כחלק מהעסקה.
התזמון של ההחלטה מעניין במיוחד לאור המצב בשוק הדלק העולמי. בחודשים האחרונים חוו בתי הזיקוק בישראל עלייה חדה ברווחיות, בשל התרחבות "מרווח הזיקוק", הפער בין מחיר הנפט הגולמי למחיר הדלק המזוקק. עלייה זו נובעת משילוב של גורמים גיאופוליטיים: חסימת מצר הורמוז מצד אחד, ופגיעה ביכולות הזיקוק ברוסיה כתוצאה ממתקפות אוקראיניות מצד שני. המצב הזה יצר פוטנציאל רווחים גבוה במיוחד עבור שני בתי הזיקוק הפועלים בישראל, בז"ן הגדול יותר בחיפה, ובית הזיקוק באשדוד הקטן יותר.
דווקא הרווחיות הגבוהה הזו הפכה את בית הזיקוק באשדוד לנכס אטרקטיבי במיוחד עבור קבוצת שפיר, אך היא כנראה גם חידדה את החששות של חברי הוועדה. ככל שהרווחיות של תשתית זיקוק גבוהה יותר, כך גדל גם הפיתוי של בעליה להשתמש בכוח השוק שלה, ובמקרה הזה החשש היה שהצירוף בין רווחיות גבוהה לריכוזיות עודפת עלול ליצור כוח שוק בלתי מאוזן.
ההחלטה של הוועדה אינה סוף פסוק מבחינה משפטית, אך מדובר בהמלצה משמעותית שקשה להתעלם ממנה. הוועדה לצמצום הריכוזיות הוקמה מכוח חוק הריכוזיות מ-2013, שמטרתו למנוע התבססות יתר של קבוצות עסקיות גדולות במגזרים אסטרטגיים במשק. מקרה בית הזיקוק באשדוד ממחיש בדיוק את סוג הדילמות שהחוק נועד להתמודד איתן: מצד אחד, חברות פרטיות מבקשות להתרחב ולהשקיע, ומצד שני, המדינה חוששת מתלות יתר בגורמים כלכליים בודדים בתחומי תשתית קריטיים.
כעת נשאלת השאלה מה יעשה עם המלצת הוועדה. קבוצת שפיר צפויה להגיב להחלטה, וייתכן שתבחן דרכים חלופיות לקדם את העסקה, אולי בהיקף מצומצם יותר או בתנאים שונים שיפחיתו את החשש מריכוזיות. בכל מקרה, הסיפור ממחיש כיצד שיקולי ריכוזיות ממשיכים לעצב את מפת הבעלויות בתשתיות האנרגיה בישראל, גם כשמדובר בעסקאות רווחיות במיוחד.
ההחלטה הסופית בעניין העסקה תלויה כעת בשלבים הרגולטוריים הבאים ובתגובת קבוצת שפיר להמלצת הוועדה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה