בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי רכישת חברת הסייבר הישראלית NSO בשנת 2014 בוצעה באמצעות עסקה מלאכותית שנועדה להתחמק מתשלום מס על דיבידנדים בסך 8.6 מיליון דולר. השופט אבי גורמן דחה את ערעור חברת קיו סייבר טכנולוגיות בע"מ וקיבל את עמדת פקיד השומה בכפר סבא.
הערעור עסק בשאלה משפטית מרכזית: האם רצף הפעולות שבוצעו במסגרת רכישת NSO, מימונן באמצעות הלוואות מחברת אם זרה ופירעונן, מהווה "עסקה מלאכותית" לפי פקודת מס הכנסה. לפי המבנה שנבחן, קרן ההשקעות פרנסיסקו פרטנרס רכשה את NSO באמצעות חברה בשם קיו סייבר טכנולוגיות, שהוגדרה בפסק הדין כחברת מדף ישראלית.
בפברואר 2014 חתמו חברת OSY טכנולוג'יס, הרשומה בלוקסמבורג ושייכת לפרנסיסקו פרטנרס, וקיו סייבר על הסכם שלפיו הראשונה תרכוש את מניות NSO בנאמנות עבור השנייה. העסקה הושלמה תמורת 70 מיליון דולר במזומן ומניות עתידיות בקבוצת פרנסיסקו. כחודש לאחר מכן לוותה קיו סייבר 70 מיליון דולר מ-OSY, ובהמשך עוד 17 מיליון דולר, והחזירה את ההלוואות עד שנת 2018 בכספים שהועברו במישרין מקופת NSO לקופת OSY.
פקיד השומה, שיוצג בהליך על ידי עורכת הדין עדי חן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז מרכז, טען כי המהלך נועד להוצאת רווחים מחוץ למדינה בלי תשלום מס. לפי עמדת המדינה, אילו הייתה OSY רוכשת את NSO במישרין, העברת רווחים בסך כ-86 מיליון דולר הייתה חייבת במס דיבידנד. השימוש בקיו סייבר נועד לאפשר את העברת הכספים תחת מעטה של החזר הלוואה, ובכך לחסוך מס בשיעור של 10 אחוזים מהסכום, שהם 8.6 מיליון דולר.
קיו סייבר טענה בערעורה כי מדובר בהתנהלות לגיטימית של מינוף, נטילת הלוואות והחזרתן, ולא בעסקה מלאכותית. אלא שהחברה נמנעה מהצגת ראיות תומכות. השופט גורמן כתב בפסק הדין כי "המערערת לא הציגה כל ראיה ביחס לשאלת מפתח: מה עמד בזמן אמת בבסיס ההחלטה של פרנסיסקו כי מניות NSO יוחזקו באמצעותה". הוא הוסיף כי בחירת החברה שלא להציג מסמכים מזמן אמת "מקשה על מתן אמון בגרסתה".
בית המשפט ציין כי פעילותה העסקית האמיתית של קיו סייבר החלה רק כשנתיים לאחר הרכישה, עובדה שהטילה ספק בטענה לכוונות מסחריות מקוריות. אמנם החברה הציגה זינוק בהכנסותיה משיווק והפצה, שהגיעו ל-19 מיליון דולר בשנת 2018, ומספר עובדיה עלה ל-112 בשנת 2021 לעומת ארבעה בלבד עם הקמתה. אולם הכנסתה החייבת במס בשנים 2016 עד 2018 הייתה כ-5 מיליון דולר בלבד, כשהמס עליה הסתכם ב-1.25 מיליון דולר, סכום נמוך בהרבה מהמס בסך 8.6 מיליון דולר שהחברה חסכה.
גורמן סיכם את קביעתו בכתיבה חדה: "נותרנו עם מצב בו יתרון המס הנובע מדרך התנהלות המערערת ברור וגלוי, ואילו הטעמים המסחריים המהותיים האחרים שעמדו בבסיס הקמתה והפעלתה של המערערת, נותרו עמומים וכהים אל מול אותו יתרון מיסויי ברור ומובהק". השופט הדגיש כי הפער בין חיסכון המס המשמעותי לבין היקף ההכנסה החייבת בפועל מוכיח שהפחתת המס הייתה המניע העיקרי למבנה העסקה.
בסיום ההליך חייב בית המשפט את קיו סייבר בתשלום הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל לקופה הציבורית. את קיו סייבר ייצגו עורכי הדין מיכאל בריקר, גלעד שיף ונועה חיימי-כהן, ואת פקיד השומה ייצגה עורכת הדין עדי חן מפרקליטות מחוז מרכז.
פסק הדין נחשב תקדימי בתחום המיסוי הבינלאומי, שכן הוא קובע רף ראייתי ברור לחברות המבקשות להוכיח טעמים מסחריים אמיתיים בעסקות רכישה מורכבות המשלבות מימון בין-חברתי. ההכרעה משמעותה כי תכנון מס אינו יכול לשמש כסות לעסקה שמטרתה האמיתית היא התחמקות מתשלום מס כדין, וכי הנטל להוכיח תכלית עסקית מונח על החברה הטוענת לכך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה