בכיר חמאס: "לא נפרק נשק לפני נסיגה ישראלית מלאה מעזה"

הסכם הפירוז ברצועת עזה, שעליו הכריז הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בסוף השבוע, כולל סעיף מרכזי שעליו כרגע נטוש עיקר המשא ומתן: מנגנוני אכיפה שיאפשרו לישראל לחזור ללחימה אם חמאס יפר את ההתחייבויות. זו, בפועל, "האות הקטנה" שעליה מתמקדות השעות האחרונות של השיחות בין הצדדים.

צילום: נוצר באמצעות AI

במקביל, נציג חמאס שנוכח במגעים בטאבה הודיע כי ארגונו לא יתחיל ביישום ההסכם אלא לאחר שישראל תאשר אותו רשמית. לפי הדיווחים, הגורם הבהיר כי מדובר בתנאי מקדים, כאשר ישראל מצדה דורשת אישור של הקבינט המדיני-ביטחוני לפני שהצעד ייכנס לתוקף. המשמעות: שני הצדדים למעשה מטילים את הכדור זה על זה, כל אחד מחכה לאור ירוק מהצד השני לפני שהוא נע.

בכיר חמאס ראזי חמד, חבר צוות המשא ומתן מטעם הארגון, הבהיר כי חמאס לא ינקוט שום צעד בנוגע לפירוק מנשק לפני שישראל תשלים נסיגה מלאה מרצועת עזה. חמד אמר לערוץ אל-ג'זירה כי "יש סעיף ברור שאומר שאנחנו לא נבצע שום צעד מבלי שווידאנו שהצד הישראלי יבצע את חלקו. הגבלת הנשק והאחסון שלו לא יבוצע ללא ביצוע כל השלב הראשון של ההסכם", והוסיף בשיחה נפרדת: "לא אמרנו פירוק נשק, לא אמרנו מסירת הנשק, ולא הסכמנו לכל מעורבות ישראלית".

הדברים נאמרו לאחר שמועצת השלום פרסמה מפת דרכים מפורטת ליישום תוכנית השלום של טראמפ, המבוססת על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מספר 2803 משנת 2025. המתווה, הכולל חמישה עשר סעיפים, מדבר על העברת סמכויות הממשל האזרחי והביטחוני לוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף פלסטיני טכנוקרטי עצמאי שינהל את משאבי הרצועה במשך שלוש שנים, וכן על פריסת כוח ייצוב בין-לאומי בפיקוד הגנרל האמריקני ג'ספר ג'פרס, שיפעל להפרדה בין כוחות צה"ל לאזורים שיועברו לשליטת הוועדה, לפיקוח על הפסקת האש ולאימון המשטרה הפלסטינית.

על פי הפרטים שנחשפו, ההסדר ייתן לחמאס לוח זמנים של שבועות ספורים בלבד לתחילת מסירת הנשק, כולל נשק כבד, נשק קל וכל המידע על רשת המנהרות ברצועה. הנשק שיימסר יאוחסן במחסנים בשליטת גופי פיקוח בין-לאומיים, ובמסגרת התהליך יעברו כלי הלחימה השבתה מבצעית שתמנע את החזרתם לשימוש. בפועל, אם התהליך יתקדם כמתוכנן, חמאס יאבד את מנוף הכוח המרכזי שנותר בידיו מאז החל המלחמה.

גורמים המעורים במגעים הדגישו כי כל צעד ישראלי בתוכנית מותנה בצעד מקביל מצד חמאס, ולא מתבסס על אמון בארגון. בהתאם, ההסכם כולל מנגנון שמאפשר לישראל לחזור ולפעול צבאית ברצועה אם יתגלה שחמאס לא עומד בהתחייבויותיו, בין אם באי-מסירת נשק ובין אם בכל הפרה אחרת של ההסדר.

מעבר לשאלת האכיפה, קיים גם פער מהותי בשאלה מי יחזיק בפועל בנשק שיימסר. חמאס מבקש שהאמצעים יופקדו בידי המועצה הטכנוקרטית הפלסטינית, אפשרות שישראל מתנגדת לה באופן נחרץ. העמדה הישראלית הרשמית היא שכל נסיגה או התקדמות מדינית תתבצע רק לאחר פירוק מלא ומוכח של חמאס מנשקו, ולא רק לאחר הצהרה על הסכמה.

בישראל שוררת אי אמון עמוק, לא רק כלפי חמאס אלא גם כלפי היכולת האמריקנית להבטיח שהמהלך המדיני לא יבוא על חשבון ביטחון המדינה. בחודשים האחרונים הניחו גורמים ביטחוניים בישראל כי הסכמה מלאה מצד חמאס כלל לא תגיע, ולכן פעלו על ההנחה שהשלב הבא במלחמה הוא רק עניין של זמן. התוכנית האמריקנית, אם תתגשם, משנה את ההנחה הזו לחלוטין ומציעה מסלול של פירוק נשק בהסכמה במקום המשך לחימה.

בירושלים מטילים ספק ביכולתו של מנגנון כלשהו לוודא שחמאס אכן יתפרק מנשקו באופן מלא ואפקטיבי, ובוודאי שאין אמון שהארגון יעמוד בהתחייבויותיו לאורך זמן. יחד עם זאת, ישראל נמנעת מלהצטייר כמתנגדת ליוזמה האמריקנית, ומשתפת פעולה חלקית עם תוכניות הפיילוט שכבר החלו לפעול, גם ברצועת עזה וגם בזירה מול חיזבאללה בלבנון.

גורמים המעורים בתהליך מעריכים כי חלק מהמסרים היוצאים מחמאס בשעות האחרונות נועדו לצמצם את תחושת ההשפלה הפומבית, לאחר שבפועל הארגון קיבל מתווה שמחייב אותו למסור את מלוא כלי הנשק שברשותו. אם המהלך יושלם כמתוכנן, מדובר בתקדים חריג: ארגון טרור המסכים למסור את נשקו במסגרת הסדר מדיני, ולא כתוצאה מכיבוש צבאי מלא.

בשלב זה נותרות פתוחות שתי שאלות מרכזיות: מי יאשר ראשון, ישראל את ההסכם או חמאס את תחילת היישום, ולאן בדיוק יגיע הנשק שיימסר. עד שהפערים הללו לא יסגרו, ההסכם ההיסטורי שעליו הכריז טראמפ יישאר תלוי באוויר, בזמן שבשטח ממשיכה ישראל לשמור על יכולת החזרה המהירה ללחימה.