ממשל טראמפ מהדק את האחיזה על שערי הכניסה לארצות הברית. אזרחי 50 מדינות, רובן המוחלט באפריקה, יידרשו החל מהשנה הבאה להפקיד ערבות כספית של עד 20 אלף דולר רק כדי לקבל ויזת תיירות או עסקים אמריקאית. בלי הפקדה, אין ויזה.
משרד החוץ האמריקאי הודיע על הצעד בהודעה רגולטורית שפורסמה במרשם הפדרלי. הכלל החדש ייכנס לתוקף ב-3 באוגוסט 2026, ויחליף תוכנית פיילוט שרצה במשך כשנה. מה שהתחיל כניסוי מוגבל הופך עכשיו למדיניות קבועה, וזה לא הפרט המדאיג היחיד.
הסכומים לא רק נשארים גבוהים, הם מטפסים כלפי מעלה. בתקופת הפיילוט יכלו קונסולים אמריקאים לדרוש מנוסעים ערבות של 5,000, 10,000 או עד 15 אלף דולר, לפי שיקול דעתם. בכלל החדש שמאושר עכשיו, אפשרות ה-5,000 דולר נמחקת לחלוטין. הרף התחתון עכשיו עומד על 10,000 דולר, והתקרה מזנקת ל-20 אלף דולר.
מדובר בוויזות מסוג B1 ו-B2, המונפקות עבור מי שמבקשים להיכנס לארצות הברית כתיירים או לצורכי עסקים. הערבות אמורה לחזור לנוסע במקרים מסוימים בלבד: אם הוויזה נדחית מלכתחילה, אם הנוסע כלל לא מגיע לארצות הברית, או אם הוא עוזב את המדינה בזמן ועומד בכל תנאי הוויזה. במילים אחרות, מדובר בכסף שנועל את ההון של הנוסע לכל תקופת השהייה, לא רק באגרה חד-פעמית.
מתוך 50 המדינות שנכללות ברשימה, כ-30 נמצאות ביבשת אפריקה. שאר המדינות פזורות באסיה, באמריקה הלטינית ובאיי הפסיפיק. הרשימה אינה סגורה ועשויה להשתנות בכל עת, לפי שיקול דעתו של משרד החוץ האמריקאי ולפי נתוני שהיית יתר במדינות השונות. ישראל אינה נמצאת ברשימה ואזרחיה אינם מושפעים מהמהלך.
המטרה הרשמית שהוצגה על ידי הממשל היא צמצום תופעת "שהיית היתר", כלומר מצב שבו תיירים נכנסים לארצות הברית באופן חוקי לחלוטין, ואז פשוט נשארים במדינה אחרי שתוקף הוויזה שלהם פג. בתקופת הפיילוט דיווחו גורמים רשמיים אמריקאים על ירידה בשיעורי שהיית היתר במדינות שנכללו בתוכנית. אלא שבמקביל, נרשמה גם ירידה חדה בביקוש עצמו לוויזות תיירות ועסקים מאותן מדינות בדיוק.
זהו בדיוק הפרט שמעורר את הביקורת החריפה ביותר. ארגוני הגירה וגורמים העוסקים בזכויות נוסעים טוענים שסכומים של 10 עד 20 אלף דולר גבוהים בהרבה מיכולתם הכלכלית של רוב משקי הבית במדינות היעד. בפועל, לטענתם, לא מדובר בכלי אכיפה ממוקד נגד עברייני שהיית יתר, אלא במחסום כניסה גורף שפוגע במשפחות ואנשי עסקים קטנים בעלי כוונות אמיתיות וכשרות לחזור בזמן.
תומכי המדיניות בממשל טראמפ מציגים תמונה הפוכה. לטענתם, מדובר בכלי אכיפה לגיטימי מול מדינות שהציגו היסטורית שיעורי שהיית יתר גבוהים, מבלי לחסום לחלוטין את הכניסה למי שאכן יכול ומוכן להפקיד את הערבות. ההחלטה בכל מקרה נותרת בסופו של דבר בידי הקונסול הבודד, שאינו מחויב לדרוש את התקרה המקסימלית מכל מבקש שמגיע ממדינה ברשימה.
למהלך יש גם השלכות כלכליות מעבר לנוסעים הבודדים. ענף התעופה והתיירות הבינלאומית צפוי להרגיש את הצעד באופן ישיר. חברות תעופה, רשתות מלונות וסוכני נסיעות הפועלים במדינות שנכללות ברשימה כבר מתכוננים לירידה בביקוש לוויזות B1 ו-B2, גם ללא כל איסור רשמי על כניסה לארצות הברית. גם חברות אמריקאיות המארחות לקוחות, ספקים או שותפים עסקיים מהמדינות הללו יידרשו לתכנון פיננסי מוקדם, כדי לוודא שההפקדה תתבצע בזמן וכדי לעקוב בקפדנות אחר מועדי היציאה, שכן איחור עלול לעלות לנוסע את כל הערבות.
הצעד מצטרף לשורה ארוכה של מהלכי הידוק גבולות שמקדם הבית הלבן, לצד מכסי מסחר, הגבלות הגירה נוספות ושיח מדיני מתמשך סביב אבטחת הגבולות האמריקאיים. בחודשים הקרובים ייבחן האם רשימת 50 המדינות תתרחב או תצטמצם, האם שיעורי שהיית היתר אכן ימשיכו לרדת, וכמה מהביקוש התיירותי והעסקי יופנה בסופו של דבר ליעדים חלופיים מחוץ לארצות הברית.
החל מה-3 באוגוסט 2026, אזרחי 50 מדינות שמבקשים ויזת תיירות או עסקים לארצות הברית ידרשו לא רק לשלם אגרה רגילה, אלא להפקיד ערבות של עד 20 אלף דולר, עד שיוכיחו שיצאו מהמדינה בזמן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה