הדרג המדיני אישר להרחיב את הפעילות ההתקפית ביהודה ושומרון

הדרג המדיני אישר שורה של פעילויות התקפיות משמעותיות במספר מרחבים ביהודה ושומרון, במטרה לסכל טרור. ההחלטה התקבלה על רקע גל הטרור בשבועות האחרונים, ותוך הבנה במערכת הביטחון כי האזור הפך לחזית נפיצה במיוחד לקראת תקופת החגים.

במערכת הביטחון נערכים להרחיב את היקף הפעילות ההתקפית בשטח בתקופה הקרובה. הגישה החדשה מבטאת מעבר מוצהר ממגננה ליוזמה. "אנחנו לא ניכנס להגנה מפני שהערבים ירצו לעשות לנו פיגועים, אנחנו ניזום, אנחנו נתקוף, אנחנו נסכל", אמר גורם ביטחוני.

מאז פרוץ המלחמה דורגה זירת יהודה ושומרון בסוף סדר העדיפויות, הן בצמרת הצבא והן בדרג המדיני. משאבים ותשומת לב הוסטו לזירות אחרות, בעיקר רצועת עזה והגבול הצפוני. כעת עולים קולות במערכת הביטחון הדורשים להקצות לאזור יותר משאבים ויכולות מבצעיות, כדי לעמוד במשימות הנדרשות לסיכול הטרור ולהבטחת ביטחון התושבים.

ההחלטה מגיעה במקביל לעלייה חדה, המוערכת בעשרות אחוזים, באירועי אלימות בין פלסטינים למתנחלים באזור. מדובר בהצתות, פלישות לבתים, השחתת רכוש ופגיעה בבעלי חיים, לצד אירועי חיכוך יומיומיים בין הצדדים. בשבועות האחרונים נרשמו מספר אירועים חריגים שהזניקו את המתח בשטח.

האירוע שהצית את הגל האחרון התרחש לפני כשבועיים בחוות גלעד, שם נשרפו כשלושים בתים. בתחילה עלה חשש כי מדובר בהצתה מכוונת, אך בצה"ל טענו כי לא היה מדובר בפעולה מתוכננת. עם זאת, האירוע גרר סדרת עימותים נוספת, כאשר כשבוע לאחר מכן התרחש סיור באזור הכפר תל שהוביל להסלמה נוספת.

צה"ל, המשטרה והשב"כ הכריזו על מאמץ משותף לבלימת התופעה. עם זאת, ריבוי החוות שהוקמו בשנים האחרונות ביהודה ושומרון, המוערכות בכ-170 בכל האזור, צמצם את קו המגע בין הצדדים והגביר את החיכוך היומיומי. פלסטינים רבים מדווחים כיום על מגע ישיר עם מתנחלים המגיעים לרעות צאן בסמוך לבתיהם.

לפי הערכות, מוקד האלימות מתרכז בכ-14 נקודות שמהן פועלים נערי גבעות קיצוניים, במספר המוערך בין 70 ל-100 אנשים. מדיניותו של ראש השב"כ דוד זיני מכוונת לאפשר לצה"ל ולמשטרה לפעול נגד גרעין קשה זה, תוך ניסיון לבודד אותו משאר האוכלוסייה המגיעה לאירועים ומוסתת על ידו. במקביל מדווח על אירועי טרור פלסטיני, ובהם ניסיונות לחטוף נשק מרועי צאן וזריקת אבנים לעברם, שהובילו לפציעות.

מחקר שנערך במרכז אקורד באוניברסיטה העברית מלמד כי לאירועי האלימות יש השפעה על עמדות הציבור. נכון לאפריל האחרון, כשישים אחוזים מהציבור היהודי הסכימו הן עם הטענה שההתנחלויות מהוות נכס ביטחוני, והן עם הטענה שאלימות המתנחלים פוגעת בביטחון המדינה. מהמחקר עולה כי לאורך זמן ניכרת עלייה בתמיכה בטענת הנזק, על חשבון טענת הנכס, מגמה שעשויה להטריד את ראשי ההתנחלויות.

בשלב זה לא נמסרו פרטים נוספים על היקף הפעולות ההתקפיות המתוכננות או על לוחות הזמנים לביצוען. במערכת הביטחון מעריכים כי ההרחבה הצפויה בפעילות תיבחן בהתאם להתפתחויות בשטח בימים הקרובים, ככל שהמתח ביהודה ושומרון ימשיך לעלות לקראת החגים.