תמונה אחת שנתפסה במקרה חשפה מהלך כלכלי דרמטי שהתרחש מאחורי הקלעים. צלם סוכנות הידיעות רויטרס תיעד במהלך ישיבת קבינט אמריקאית בקמפ דייוויד מסמך שהונח על שולחנו של שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט. על הפתק, תחת הכותרת "לביצוע", הופיעה תזכורת ברורה: לרכוש ין יפני בהיקף של 5 עד 10 מיליארד דולר.
התמונה הפכה תוך שעות לאחד התיעודים המדוברים ביותר מהישיבה. היא סיפקה הצצה נדירה למהלך כלכלי רגיש, שעד אז נדון רק בחדרים סגורים. משרד האוצר האמריקאי לא אישר את פרטי המסמך ולא הכחיש אותם.
מהר מאוד התברר שהפתק לא היה טעות או תרגיל תקשורתי. ארצות הברית ויפן אכן ביצעו התערבות משותפת וחריגה בשוק המטבעות, במטרה לבלום את נפילת הין שהידרדר לרמות שלא נראו כבר עשרות שנים. מדובר בפעולה המתואמת הראשונה מסוגה בין וושינגטון לטוקיו מאז שנת 2011, אז פעלו המדינות בתיאום עם מדינות ה-G7 בעקבות רעידת האדמה והצונאמי הקטלניים בטוהוקו.
ההידרדרות בערך הין הגיעה לשיא ב-23 ביולי, כאשר המטבע היפני נחלש לשפל שלא נרשם מאז 1986, לפני יותר מ-40 שנה. תוך יומיים בלבד, הדולר איבד כ-4% מערכו מול הין ביום חמישי, ועוד 1.9% נוספים ביום שישי, עד לרמה של כ-157.6 ין לדולר.
מאחורי המהלך עמד תיאום הדוק בין גורמים בכירים. הבנק הפדרלי של ניו יורק מכר אירו ורכש ין בשם משרד האוצר האמריקאי, בפעולה שבוצעה באמצעות גופי ענק פיננסיים כמו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. משרד האוצר עדכן מראש כמה בנקים בוול סטריט על כוונתו להתערב, ואף שמר על קשר עם הבנק המרכזי האירופי, בשל מכירת האירו שנדרשה לצורך המהלך.
שרת האוצר של יפן, סאטסוקי קטאיהמה, אישרה רשמית את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית, והדגישה כי המטרה היא לסכל "תנודתיות מוגזמת" בשער הין. היא לא הסתירה שהמדינה שלה מוכנה לפעול שוב אם יידרש: "ננקוט צעדים נוספים ככל שיהיה צורך", נמסר בהצהרה הרשמית.
לפי ההערכות, ההתערבות היפנית ביום חמישי לבדה הגיעה להיקף עצום של כ-8.45 טריליון ין, סכום שווה ערך לכ-52.8 מיליארד דולר. גורמים בשוק ציינו שאם ההערכה נכונה, מדובר במהלך משמעותי בהרבה מהתערבויות קודמות של טוקיו בשוק המטבעות.
מאחורי הצניחה ביין עומד פער ריביות עצום בין המדינות. בעוד הבנק המרכזי של יפן שמר על ריבית נמוכה של 1%, ארצות הברית החזיקה בריבית גבוהה משמעותית כדי להילחם באינפלציה. הפער דחף משקיעים רבים להעדיף את הדולר, מה שהחליש את הין עוד יותר עד לאזור של 164 ין לדולר.
מעבר לרצון להציל את המטבע היפני, לארצות הברית יש גם אינטרס ישיר בסיפור. יפן היא אחת המחזיקות הגדולות ביותר באיגרות חוב אמריקאיות, וקיים חשש שמכירה מסיבית שלהן לצורך מימון ההתערבות הייתה עלולה לזעזע את שוק האג"ח האמריקאי ולהעלות את עלויות המימון בארצות הברית. שיתוף הפעולה בין המדינות נועד אפוא למנוע לא רק פגיעה בין, אלא גם זעזוע רחב יותר בכלכלה העולמית.
נגיד הבנק המרכזי של יפן, קזואו אואדה, רמז שהמענה לא יסתכם רק בהתערבות בשוק המטבע. הוא ציין כי האינפלציה הבסיסית ביפן מתקרבת ליעד של 2%, ואמר שהבנק "לא יישאר מאחור" במאבק במחירים, ואף עשוי להאיץ העלאות ריבית אם הסיכונים יתגברו. בעקבות דבריו, ההסתברות בשוק להעלאת ריבית בספטמבר קפצה מכ-30% לכ-40% תוך ימים ספורים.
בשווקים כבר מזהירים שההקלה עלולה להיות זמנית בלבד. כל עוד פערי הריבית בין המדינות נותרים רחבים, סוחרים עשויים לחזור ולפתוח עסקאות נגד הין, עם יעדים סביב 162 ין לדולר. השאלה המרכזית כעת היא לא רק אם וושינגטון וטוקיו יתערבו שוב, אלא אם הבנק המרכזי של יפן יאמץ מסלול העלאות ריבית מהיר מספיק כדי לתת למטבע תמיכה כלכלית אמיתית, ולא רק הגנה נקודתית בשוק.
התערבות היסטורית בשוק המטבעות חושפת עד כמה עמוק החשש העולמי מהצניחה של הין היפני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה