מתווה ההסכם לסיום המלחמה ברצועת עזה, שפורסם על ידי מועצת השלום, מציג תמונה שונה מזו שהוצגה בהצהרות הרשמיות. בעוד נשיא ארצות הברית דיבר על מהלך היסטורי שיביא לפירוק חמאס ולהבטחת ביטחון ישראל, קריאה מדוקדקת של הסעיפים בפועל מגלה מוקשים שעלולים לפגוש את ישראל בעתיד הקרוב.
אחת הבעיות המרכזיות שמעלה המתווה נוגעת לגוף חדש שמכונה "ועדת האימות". זהו מוסד שיכריע אילו מהצדדים המעורבים בהסכם מעכב את יישום השלבים השונים. הרכבה המדויק של הוועדה ודרך פעולתה לא הוגדרו בבירור, אבל תפקידה מרכזי: היא זו שתקבע מי אשם בכל תקיעות שתתעורר.
להכרעות הוועדה תהיה השפעה לא רק על מיצובה הבינלאומי של ישראל בהקשר של קידום או עיכוב רגיעה אזורית. משקלן יהיה קריטי גם ליחסים עם וושינגטון, שמייחסת חשיבות רבה למתווה הקיים לקראת בחירות האמצע בנובמבר. לפי ההערכות, קטאר וטורקיה עשויות להיות מעורבות במנגנון הבקרה הזה, מה שמעמיד את ישראל בנקודת פתיחה פחות נוחה.
אבל מעבר לסוגיות הנקודתיות, יש חשש עמוק יותר שנוגע למהות המתווה כולו: הנחת התשתית להקמת מדינה פלסטינית שעלולה להיות עוינת לישראל. השאלה אינה אם לתמוך או להסתייג מהקמת מדינה פלסטינית באופן כללי, אלא האם המתווה הנוכחי מבטיח שהישות שתקום לא תהפוך לאיום ביטחוני מובנה.
הסיבה המרכזית לחשש נוגעת ליכולת של פעילי חמאס להשתלב בגופי השלטון שיפעלו במסגרת מה שמוגדר במתווה כ"מועצה הלאומית לניהול עזה", שמכונה גם "ממשלת הטכנוקרטים". במתווה עצמו נכתב שחמאס לא ייקח בה חלק, אך אין בטקסט מנגנון אכיפה שמבטיח זאת בפועל.
לדוגמה, המתווה קובע שכל מועמד לשירות ב"משטרה הפלסטינית" החדשה יעבור "תהליך מיון קפדני", אבל לא מוגדר מי יבצע את המיון הזה ולפי אילו קריטריונים. בהתבסס על ההתבטאויות של אותם "טכנוקרטים" שצפויים להוביל את הממשל, אין ודאות שהמיון יהיה מחמיר במידה שתמנע מפעילי חמאס להשתלב במערכת. יתרה מכך, המתווה מציין שמועמד שלא יעבור את תהליך המיון למשטרה "יוצע לו תפקיד אזרחי או פרישה בהתאם לדין הפלסטיני", כך שבפועל כל פעיל חמאס עלול למצוא עצמו לכל היותר שוטר, ולכל הפחות פקיד במערכת השלטון החדשה.
סוגיה נוספת שמעורר המתווה נוגעת לנשק. לפי הטקסט, הנשק הפלסטיני ה"כבד" לא יועבר לישראל או לכל גורם שאינו פלסטיני, אלא ל"ממשלת הטכנוקרטים" בלבד. נשקים אישיים יותרו בהתאם ל"חוק הפלסטיני", מונח שאינו מוגדר במתווה. לא ברור כיצד מנגנון כזה, שבו נשק ממשיך להסתובב ברצועה, מתיישב עם עקרון פירוק הנשק שהוצג בהצהרות הרשמיות. גם מנגנונים למניעת הסתה או רדיקליזציה בקרב האוכלוסייה לא מופיעים במתווה.
בראייה רחבה יותר, המתווה מסמן שלב מתקדם בקידום חזון המדינה הפלסטינית, הפעם עם תמיכה בינלאומית משמעותית. השאלה שמעוררים המבקרים היא מי יעמוד בראש המדינה הזו כשהיא תקום, כאשר מנגנון אחזקת הנשק ורישויו לוט בערפל, היכולת להדיר את חמאס ממערכות השלטון נראית חלשה, ומערכת ההסתה הפלסטינית ממשיכה לפעול ללא הגבלה.
כמעט שלוש שנים לאחר טבח השבעה באוקטובר, מתווה ההסכם מציב את ישראל בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, יש הזדמנות לסיים את המלחמה ולהשיג רגיעה ברצועה. מצד שני, הפרטים הקטנים במתווה, כמו הרכב ועדת האימות ואופן המיון של שוטרים, עשויים לקבוע את עתידה הביטחוני של ישראל לשנים הבאות.
ההמשך תלוי בשלבי היישום הקרובים של המתווה, ובאופן שבו ייבחנו סעיפים כמו הרכב "ועדת האימות" ותהליכי המיון למשטרה הפלסטינית, שעל פיהם ייקבע בפועל האם המדינה הפלסטינית שבדרך תהיה שכנה שקטה או איום ביטחוני חדש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה