מהפך דרמטי בליכוד. בית הדין העליון של התנועה הפך הלילה אחת ההחלטות המרכזיות שהתקבלו בוועידת המפלגה בשבוע שעבר, וקבע כי חברי כנסת, שרים וסגני שרים, מכהנים ולשעבר, לא יוכלו להתמודד במחוזות במסגרת הפריימריז.
ההחלטה מטלטלת את המערכת הפוליטית בליכוד, שכן היא בולמת את המהלך שקידמו יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ויו"ר ועדת החוקה של התנועה, השר חיים כץ. אותו מהלך אושר בוועידה ברוב זעיר של חמישה קולות בלבד, ועכשיו בית הדין מבטל אותו כלא חוקי.
צילום: נוצר באמצעות AIמעבר לביטול ההחלטה על פתיחת המחוזות בפני חברי הכנסת והשרים, בית הדין קבע גם כי המקום ה-35 ברשימת הליכוד, שהיה משוריין לאישה, יוחזר לרשימה הארצית ולא יישאר בשריון.
במקביל, בית הדין האריך ב-48 שעות את המועד להגשת מועמדויות. ההארכה חלה גם על שינוי מסלול ההתמודדות, בין הרשימה הארצית, המחוזות ומשבצות הבטחת הייצוג, וגם על פרישה מהמרוץ תוך קבלת החזר מלא של אגרת הרישום.
עם זאת, ההחלטה אינה סוגרת לחלוטין את הדלת בפני נבחרי ציבור המעוניינים בכל זאת להתמודד במחוזות. חבר כנסת מכהן שיבחר בכך יידרש להתפטר תחילה מחברותו בכנסת, ומעבר לכך יהיה מחויב להימנע מקבלת כל מימון ציבורי מאוצר המדינה לצורך ניהול הקמפיין שלו בבחירות המקדימות, כתנאי סף להתמודדות.
לא כל ההחלטות התהפכו. שמונת השריונים שהעניקה הוועידה לנתניהו נותרו בתוקף ולא נפגעו מההכרעה, כך שראש הממשלה ממשיך להחזיק בכוח משמעותי בעיצוב הרשימה הסופית של הליכוד.
המשמעות הפוליטית של ההכרעה נחשבת דרמטית. חברי כנסת שביקשו להתמודד במחוזות כנתיב חלופי לרשימה הארצית הצפופה, מצאו את עצמם לפתע בלי האפשרות הזו, בזמן שנתניהו נשאר עם כל הכוח שהוענק לו בוועידה.
ההכרעה המתבקשת התקבלה בהרכב מורחב של חמישה דיינים, לאחר דיון מרתוני שנמשך כעשר שעות ברצף והסתיים סמוך לחצות. הדיון הארוך והדרמטי מעיד על עומק המחלוקת שהתגלעה בתוך התנועה סביב סוגיית ההתמודדות במחוזות.
ארבעה מתוך חמשת הדיינים, בראשות נשיא בית הדין עורך הדין מיכאל קליינר, תמכו בביטול ההחלטה, ורק דיין אחד נותר בדעת מיעוט. תשע עתירות שונות שהוגשו נגד השינוי בתקנון הבחירות נדונו במאוחד. הדיינים קבעו כי מתן אפשרות לחברי כנסת ושרים מכהנים להתמודד במקומות המוגנים במחוזות מהווה שינוי יסודי של שיטת הבחירה ולא סעיף טכני, ולכן לא ניתן היה לאשרו בהוראת שעה בלבד אלא רק בתיקון חוקתי מסודר. קליינר עצמו כתב בפסק הדין כי המחוזות "היו מאז ומעולם שמורת טבע שאפשרה הצמחה של מנהיגות חדשה בתנאים הוגנים, חממה שהצמיחה בתחילת דרכם את מרבית שרי הליכוד", והוסיף כי מתן יתרון לבעלי חשיפה תקשורתית ומנגנון פעילים מפר את עקרון השוויון בין המועמדים.
לפי פסק הדין, בין הנימוקים הפרוצדורליים שהביאו לביטול ההחלטה נמנים תמיכתה הפומבית של מנהלת הליכוד בהצעה, על אף שהיא עצמה הייתה מצויה בניגוד עניינים מובנה כאחראית על ניהול ההצבעה מול החברה שהפעילה את הקלפיות, וכן איחור בהצבת משקיפים בקלפיות כפי שנדרש. לכך נוספו אי-התאמות שהתגלו במספר הקלפיות עצמן, שכללו פערים בין מספר המצביעים הרשומים לבין המעטפות שנספרו.
בית הדין חשף גם שורה של תקלות בניהול ההצבעה עצמה. בראשון לציון נמצא פער חריג של חמש מעטפות פחות ממספר המצביעים הרשומים, בדיוק אותו מספר קולות שבו עבר הסעיף, ואי-התאמות נוספות התגלו בירושלים, ברמלה ובעכו. הדיינים לא קבעו כי בוצע זיוף, אך כתבו כי כאשר ההכרעה כה הדוקה, הצטברות התקלות לא מאפשרת לקבוע בביטחון שההצבעה הייתה תקינה. ביקורת נוספת הופנתה כלפי מנהלת הליכוד, שלפי בית הדין עודדה בגלוי את חברי הוועידה להצביע בעד עמדת נתניהו, בזמן שהיא עצמה הייתה אחראית על ניהול ההליך מול החברה שהפעילה את הקלפיות.
הסעיף שבוטל קודם במקור על ידי חיים כץ, יושב ראש מרכז הליכוד, מתוך רצון לשפר את סיכוייהן של חברות הכנסת קטי שטרית ואתי עטיה, שהוערך כי יתקשו להשיג מקום ריאלי ברשימה הארצית. עכשיו, אחרי הביטול, שתי חברות הכנסת נותרות תלויות ברשימה הארצית הצפופה. אחד העותרים, דור חרל"פ, מהמועמדים הבולטים במחוז דן-תל אביב, בירך על ההחלטה בהתלהבות: "יש דמוקרטיה בליכוד. הלילה, אחרי מאבק מטורף שלא ויתרנו בו אפילו רגע אחד, נקבע הדבר החשוב באמת: בליכוד צומחים מהשטח ונבחרים". הוא הוסיף כי נעשה ניסיון "לסגור את הדלת הזאת ולשנות את הכללים תוך כדי משחק", וקבע כי "בליכוד לא יורשים מקומות ולא מקבלים אותם במתנה".
בליכוד צפויות בשעות ובימים הקרובים תגובות נוספות לפסיקה, בעיקר מצד חברי הכנסת שנפגעו ממנה. יש להניח כי חלקם ישקלו את המשך צעדיהם לאור המועד המוארך שנקבע להגשת מועמדויות ולשינוי מסלול ההתמודדות.
בית הדין העליון של הליכוד טרף את קלפי המחוזות, ונתניהו נשאר עם כל השריונים בכיס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה