צה"ל ומערכת הביטחון נמצאים במוכנות גבוהה לקראת אפשרות של הסלמה מול איראן. גורם ביטחוני בכיר מסר כי הצבא ממשיך לשמר כוננות מוגברת, וכי התיאום עם צבא ארצות הברית באזור מוגדר כ"הדוק".
הכוננות המוגברת כוללת גיוס בהול של טייסי חיל האוויר, המערכים הטכניים וצוותי הקרקע. במקביל מוגברת המוכנות במערך ההגנה האווירית ליירוט מטחי טילים, ומתבצע עיבוי נוסף של הכוחות בגבול הצפון ובלבנון, מתוך הערכה שהתלקחות מול איראן עלולה להצית מחדש גם את הזירה מול חזבאללה.
ברקע הכוננות עומדים שינויים בפריסת הכוחות האמריקאיים באזור. על פי הדיווחים, הפנטגון החל בפינוי חשאי ודחוף של כוחות התקפיים מבסיסים קדמיים במזרח התיכון, מחשש למתקפת טילים איראנית. מדובר במהלך שנועד במקור לשמש הכנה למערכה רחבה, אך הפך בפועל למערך הגנתי בלתי מוצהר שנועד להגן על חיל האוויר האמריקאי מפני תקיפה מקדימה.
כחלק מהתוכנית, המכונה "קשת ההגנה", הועברו טייסות של מטוסי F-15 ו-F-16 וכן מטוסי תדלוק אווירי ממסלולים חשופים בבסיסים הסמוכים לאיראן, אל קשת גאוגרפית אחורית וממוגנת יותר. הקשת משתרעת בין איים בים התיכון לבסיסי נאט"ו בצפון אפריקה ובדרום אירופה. מטרת המהלך היא להרחיק את המטוסים מטווח האש הישיר של איראן ולצמצם את הסיכון לפגיעה נרחבת בתשתיות ובכלי טיס.
ההערכות המודיעיניות שעליהן מבוססת התוכנית קובעות כי הפריסה המסורתית בבסיסים הקדמיים הפכה לנקודת תורפה משמעותית, שכן הקרבה הגאוגרפית לאיראן מקצרת את זמן ההתרעה של מערכות ההגנה האווירית לפחות משתי דקות במקרה של שיגור טילים או כטב"מים. עם זאת, נמסר כי מטוסי F-35 אמריקאיים נותרו בבסיסי נבטים וחצרים שבנגב, מתוך הערכה כי מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל מסוגל לספק להם הגנה טובה יותר.
בזירה הישראלית, שינויי הפריסה האמריקאיים מתורגמים ישירות לעלויות כבדות. במערכת הביטחון מעריכים כי כל הקפצת כוננות, גם ללא ירי בפועל, נושאת תג מחיר של מאות מיליוני שקלים. מדובר בגיוס רבבות אנשי מילואים, השלמות בהולות של מלאי לפי מתארי תקיפה מתוכננים, וניוד כוחות ואמצעים, בזמן שצה"ל כבר פרוס ברצועות ביטחון בעזה, בסוריה ובלבנון.
עלות מלחמת איראן השנייה, שהחלה בסוף פברואר והתגלגלה בין היתר ל"קרב 17 השעות" ביוני, כבר הגיעה להערכה של כ-51 מיליארד שקל, לעומת הערכה של 39 מיליארד שקל שנמסרה באמצע אפריל. רק סבב הירי הקצר ביוני, שבו שיגרה איראן יותר מ-20 טילים לעבר ישראל בתגובה לתקיפה בביירות, עלה לישראל כחצי מיליארד שקל.
מערכת הביטחון מתמודדת גם עם מחסור חריף בכוח אדם, כשלצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילי סדיר בעיקר לתפקידי לחימה, זאת בעוד הממשלה מקדמת מסגרת המאפשרת המשך השתמטות חרדים מגיוס. מספר המשרתים במילואים ביום עומד בפועל על כ-65 אלף, לעומת יעד של 40 אלף שנקבע בתחילת השנה, כאשר הפריסה בלבנון צפויה להימשך לפחות עד סוף השנה.
לצד ההוצאות הביטחוניות, נמשך עימות בין משרד הביטחון למשרד האוצר סביב תקצוב הכוננות. משרד הביטחון ממתין להעברת סכומים שסוכמו בתיווך המטה לביטחון לאומי, במסגרתם אמור תקציב הביטחון לעמוד על 183 מיליארד שקל בשנת 2026. באוצר נמסר כי "הכסף יועבר בתוך ימים אחדים", אך במשרד הביטחון ממתינים לביצוע בפועל.
בשלב זה נמשכת הכוננות המוגברת בצה"ל, בעוד שינויי הפריסה האמריקאיים במזרח התיכון ממשיכים להיבחן מקרוב על ידי מערכת הביטחון בישראל, לצד המעקב אחר מסרים סותרים שמעביר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בנוגע להמשך המגעים מול איראן.
צילום: נוצר באמצעות AI
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה