ראש המוסד לשעבר דדי ברנע מונה ליו"ר ולנשיא הגלובלי של אונדס דיפנס, חברת הבת הישראלית של חברת ההחזקות הביטחוניות האמריקנית אונדס. המינוי הגיע כחודשיים בלבד לאחר שברנע סיים את כהונתו בראש המוסד, בתחילת יוני, בלי שהעביר תקופת צינון. בעולם הביטחוני מדובר במעבר חד ומהיר, שמעלה סימני שאלה לא מבוטלים.
אונדס, שנסחרת בנאסד"ק ושוויה מוערך ביותר מ-4.8 מיליארד דולר, פועלת בתחומי הרחפנים, הרובוטיקה, מערכות ההגנה האווירית והבינה המלאכותית. החברה מונה כ-900 עובדים, ובשנה האחרונה היא הרחיבה משמעותית את פעילותה בישראל, כאשר רכשה שורה של חברות ביטחוניות מקומיות. חברת הבת הישראלית, אונדס דיפנס, הוקמה בתחילת השנה ומטה הפעילות שלה נמצא ברעננה.
מנכ"ל אונדס, אריק ברוק, מסר כי "ניסיונו של ראש המוסד לשעבר רלוונטי באופן ישיר לשלב הבא בצמיחתה של החברה. ברנע מביא עמו שילוב יוצא דופן של ניסיון מבצעי עדכני, שיקול דעת אסטרטגי, מנהיגות טכנולוגית וקשרים בין-לאומיים". ברנע עצמו אמר כי "אופי הלחימה משתנה במהירות, כפי שניתן לראות במלחמות במזרח התיכון ובאירופה. היתרון המבצעי תלוי כיום יותר ויותר ביכולת לחבר מודיעין, בינה מלאכותית, תקשורת עמידה ויכולות מדויקות לסביבה מבצעית מתואמת".
בתפקידו החדש ברנע לא יהיה יו"ר סמלי. הוא צפוי להיות אחראי על קידום האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית של החברה, הובלת הפעילות בשווקים בין-לאומיים, פיתוח טכנולוגיות ביטחוניות וכן תהליכי רכישות ומיזוגים. במילים אחרות, הערך שלו לחברה אינו טכני, אלא ביכולת לפתוח דלתות אצל צבאות, גופי מודיעין וממשלות זרות, ולחבר בין הטכנולוגיות שהחברה קונה לבין השווקים שהיא רוצה לחדור אליהם.
מבחינת התגמול הכספי, תנאי המינוי הרשמיים עדיין לא פורסמו, אך על בסיס חבילות השכר שמקבלים בכירי החברה ניתן להעריך שברנע יזכה בשכר שנתי של בין 300 ל-500 אלף דולר, בתוספת מענק הוני של לפחות 3 מיליון דולר במניות ואופציות. כך שהחבילה הכוללת צפויה לעמוד על יותר מ-4 מיליון דולר, ולפי חלק מההערכות אף גבוה בהרבה מכך. די להיזכר שהמנכ"ל אריק ברוק קיבל בתחילת 2026 הקצאת מניות חסומות ששוויה הוערך ביותר מ-100 מיליון דולר, כדי להבין את הסטנדרטים שהחברה מתפעלת בהם כשהיא רוצה לשמר או לגייס בכיר שהיא רואה בו נכס אסטרטגי.
בשנה האחרונה אונדס לא הסתפקה בגיוס ברנע בלבד. החברה גייסה גם את תא"ל (מיל') אושרי לוגסי, לשעבר סמנכ"ל שיווק ישראל ברפאל וקצין הנדסה ראשי בצה"ל, שמונה למנהל הפעילות בארץ, ואת אלוף (מיל') יואב הר אבן, לשעבר מנכ"ל רפאל וראש אגף המבצעים בצה"ל. במקביל היא רכשה כשבע חברות ביטחוניות ישראליות במהלך 2025 בלבד, בהן איירובוטיקס, שמייצרת רחפנים ורחפני יירוט, אומניסיס שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לניהול משימות קרביות ונרכשה בכ-200 מיליון דולר, בירד אירוסיסטמס שמפתחת מערכות הגנה אוויריות, וכן חברות בתחומי הרובוטיקה הקרקעית וגילוי הרחפנים. כיום מחזיקה חברת ההחזקות האמריקנית ביותר מ-15 חברות, רובן ישראליות.
לא כל הרכישות עברו בשלום. כאשר ניסתה אונדס לרכוש שליטה בחברת אמפרסט, שמפתחת את מערכת השליטה והבקרה המשמשת כמוח של מערכת כיפת ברזל, המהלך נעצר במשרד הביטחון. העסקה, שהייתה כוללת רכישת מניות מבעלי מניות קיימים ודוחקת בפועל את חברת רפאל, שמחזיקה בנתח משמעותי בחברה, נמצאת כבר חודשים ארוכים בבדיקה של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ואגף הפיקוח על היצוא הביטחוני. אחת הבעיות שהעלו הגורמים הבוחנים היא גיוס משמעותי שביצעה אונדס בשווי מיליארד דולר, ממשקיע שהחברה מסרבת לחשוף את זהותו.
השאלה המרכזית שמעורר המינוי אינה חוקית, אלא ערכית ועקרונית. ברנע לא לקח שנת צינון, ולא עברה תקופה משמעותית כלל בין תפקידו כראש המוסד לבין הצטרפותו לחברה זרה שמוכרת נשק ומערכות ביטחוניות. הגורמים במערכת הביטחון מודים שהכל נעשה באופן חוקי, אך מציינים שיש בכך "משהו צורם". החשש המרכזי הוא זליגת ידע טכנולוגי וניסיון מבצעי יקרי ערך, שנצברו במשך שנים במימון ציבורי ולאומי, לגורם עסקי זר שהמניות שלו נרשמות בבורסה האמריקנית והמסים על רווחיו משולמים בארצות הברית.
יש גם תקדים מדאיג. חברה ביטחונית אמריקנית אחרת, קובננט, מפתחת בסניף הישראלי שלה בחשאיות טיל שיוט זול, שגרמניה כבר הביעה בו עניין. באותו מקרה, על העסקה מול ברלין תהיה אחראית הזרוע הגרמנית של החברה, ולא הישראלית. השאלה אם הטכנולוגיה שמוצעת מבוססת על ניסיון וידע שנצברו בישראל, וכן מה יקרה אם חברות דוגמת קובננט או אונדס יציעו את היכולות שפיתחו בעזרת מוחות ישראלים למדינות שאינן בעלות ברית קרובות לישראל, נותרת פתוחה.
בשוק ההון, לפחות, התגובה הייתה חד משמעית. מניית אונדס זינקה ביותר מ-8% ביום שבו התפרסם דבר גיוסו של ברנע. ההשקעה בשם שלו כמנוע צמיחה עסקית מתבררת כמשתלמת, גם אם היא מותירה מאחור לא מעט שאלות פתוחות במערכת הביטחון הישראלית לגבי הגבול שבין קידום עסקי לגיטימי לבין חשיפה של ידע אסטרטגי רגיש. תנאי השכר הרשמיים של ברנע צפויים להתפרסם רק בדוחות הכספיים הקרובים של החברה, ואז תתברר התמונה המלאה של החבילה שקיבל ראש המוסד לשעבר תמורת המעבר לתפקידו החדש.
ברנע עובר מהמוסד לחברה ביטחונית אמריקנית תוך חודשיים, ומעורר דיון על הגבול בין הזדמנות עסקית לחשיפת ידע אסטרטגי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה