המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה יצא היום (שלישי) לדרך עם המהלכים הישומיים הראשונים של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. יחד עם אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, פורסמו שלושה פרויקטים שאמורים לקבוע את מקומה של ישראל בתחום ה-AI לשנים הבאות.
ועדת המכרזים המיוחדת באגף החשבת הכללית אישרה היום את פרסום המכרזים והקולות הקוראים שיוציאו את התוכנית הלאומית מהנייר לשטח. זה בעצם השלב שבו ההחלטות הממשלתיות הופכות לפרויקטים אמיתיים עם תקציבים ולוחות זמנים.
הפרויקט הראשון והכי מרשים הוא "פרויקט נקסוס", מכרז להקמת מחשב קוונטי כחול-לבן. מדובר בפלטפורמת מחשוב קוונטי לאומית שאמורה להעניק לישראל מעמד מוביל בעולם בתחום, ולתמוך בטכנולוגיות מתקדמות שכבר קיימות כאן. מחשוב קוונטי, למי שלא מכיר, הוא בעצם הדור הבא של כוח חישוב, כזה שיכול לפתור בעיות מורכבות שהמחשבים הרגילים שלנו פשוט לא מסוגלים אליהן.
הפרויקט השני מתמקד בתחום שנקרא Physical AI, כלומר בינה מלאכותית שפוגשת את העולם הפיזי, כמו רובוטים, רכבים אוטונומיים וחיישנים חכמים. המטה הלאומי מפרסם פנייה מוקדמת לקבלת מידע לבחינת הקמתו של שדה ניסויים לאומי שישמש כמרכז גלובלי לסימולציות אמת.
הרעיון הוא ליצור מתחם שבו אפשר לדמות תרחישי קצה בסביבות שונות, החל מכבישים ומתחמים רפואיים ועד לסביבות ייצור מתקדמות וחקלאות. בפועל, זה אמור לתת דחיפה לתעשיות הרובוטיקה, מחשוב הקצה ועיבוד הנתונים בישראל, ולחבר בין הפיתוח המקומי לפעילות מסחרית גלובלית.
הפרויקט השלישי מסתכל קדימה, ונוגע במה שכבר הפך לנושא הכי חם בעולם הטכנולוגי: מודלי הבסיס של הבינה המלאכותית, אותם מנועים ענקיים שעליהם בנויים כלים כמו הצ'אטבוטים שכולנו מכירים. המטה הלאומי מפרסם פנייה מוקדמת לקבלת מידע כדי למפות את יכולות השוק בישראל ולבחון איך אפשר לבסס כאן ריבונות טכנולוגית בתחום, ולא להיות תלויים לגמרי בחברות זרות.
ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, תת אלוף במיל' ארז אסקל, הסביר את החשיבות של הצעד: "החלטת ממשלה 4255 שמה לה למטרה לקבוע את מקומה של ישראל בחזית הבינה המלאכותית העולמית. תפקידנו הוא להאיץ את קידום הבינה המלאכותית בישראל, ולכן אנחנו עוברים במהירות וביעילות מהגדרת החזון לביצוע בפועל".
אסקל הוסיף כי "הצעדים שאנו משיקים כעת הם שלב מרכזי להבטחת התשתיות הריבוניות שלנו, תוך המשך ריכוז מאמץ ביתרונות היחסיים של מדינת ישראל למובילות גלובלית לשנים קדימה".
גם באגף החשבת הכללית שמחים על הצעד. הסגן הבכיר לחשבת הכללית לחדשנות וטכנולוגיה במשרד האוצר, אביתר פרץ, שמכהן גם כיושב ראש ועדת המכרזים המיוחדת, אמר כי "החיבור ההדוק בין אגף החשבת הכללית לבין המטה הלאומי מאפשר לנו לקחת את החלטת הממשלה ולתרגם אותה למנגנונים מעשיים ומכרזיים שיביאו ליצירת התשתיות הנדרשות בשטח".
פרץ ציין כי "הצעדים שאנחנו מובילים היום, מהמחשוב הקוונטי ועד ל-Physical AI ומודלי הבסיס, מייצרים לתעשייה ולמשק את המצע הנדרש כדי להוריד חסמים, להבטיח את הריבונות הטכנולוגית ולפרוץ דרך ברמה העולמית". בשפה פשוטה: המדינה מנסה להבטיח שישראל לא תישאר תלויה בטכנולוגיה של אחרים, אלא תבנה תשתית משלה שתוכל להתחרות בזירה העולמית.
עכשיו, כשהמכרזים והקולות הקוראים יצאו רשמית לדרך, כל העיניים נשואות לתעשייה. חברות טכנולוגיה, סטארטאפים ומוסדות מחקר צפויים להגיש הצעות בחודשים הקרובים, וההערכה היא שהמהלכים הראשונים יתחילו לקרום עור וגידים כבר בשנה הקרובה.
**סיכום:** המדינה יוצאת לדרך עם שלושה פרויקטי דגל בתחום ה-AI, ומנסה להבטיח שישראל תישאר שחקנית מובילה ולא רק צרכנית של טכנולוגיה זרה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה