הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים שמצביעים על תמונה כלכלית מורכבת. מצד אחד, השכר הממוצע במשק ממשיך לטפס בקצב מהיר. מצד שני, ענף ההייטק, שנחשב מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי, מפגין סימני קיפאון שמעוררים שאלות לגבי העתיד.
לפי הנתונים שפורסמו, השכר הממוצע של עובד שכיר ישראלי הסתכם ביוני 2026 ב-15,223 שקל, עלייה של 7.7% לעומת יוני אשתקד, אז עמד השכר על 14,132 שקל. מדובר בעלייה חודשית של 6.7% לעומת מאי, אז עמד השכר על 14,263 שקל. חשוב לציין שהעלייה החודשית נובעת ברובה מדפוס עונתי מוכר: השכר צנח בעבר מהשיא של מרץ, שעמד על 15,937 שקל, ועכשיו הוא פשוט מתאושש בהדרגה.
מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים הגיע ביוני ל-4.216 מיליון, עלייה של 1.1% לעומת מאי ו-2% לעומת יוני אשתקד. זו המשך ההתאוששות מהזעזוע החד שנרשם במרץ, כאשר מספר המשרות צנח ל-3.811 מיליון בלבד בעקבות מבצע "שאגת הארי" והיציאה ההמונית לחל"ת. עם זאת, נתוני המגמה לטווח הארוך עדיין מראים תמונה מדאיגה יותר: בחודשים מרץ עד מאי נרשמה ירידה של 2.9% בחישוב שנתי במספר משרות השכיר, בהמשך לירידה של 2.5% שנרשמה בין דצמבר לפברואר.
הנתון הבולט ביותר מגיע מענף ההייטק. השכר הממוצע במגזר עמד במאי 2026 על 35,760 שקל, לעומת 31,459 שקל במאי אשתקד, זינוק של 13.7% בתוך שנה בלבד. מדובר בתוספת של 4,301 שקל בחודש, בקצב שנתי שהוא יותר מכפול מזה שנרשם בחודש הקודם, אז עמד הקצב על 6.3%, ופי שלושה מהקצב שנרשם במרץ, 4.3% בלבד.
אלא שמאחורי המספרים המרשימים מסתתרת בשורה פחות טובה. מספר משרות השכיר בהייטק עמד במאי על 397.1 אלף בלבד, עלייה זעירה של 0.2% לעומת אפריל, וכמעט ללא שינוי לעומת מאי אשתקד, אז עמד המספר על 396.6 אלף. במילים אחרות, שנה שלמה של תוספת שכר דו-ספרתית עברה מבלי שנוצרה כמעט משרה חדשה אחת בענף.
יתרה מזו, ההייטק בעצם מאבד נתח יחסי מהמשק. משרות הענף היוו במאי 9.5% בלבד מכלל משרות השכיר במשק, לעומת 9.7% באפריל ו-9.7% גם במאי אשתקד. לפני מספר שנים בלבד עמד השיעור על 10%. כשהמשק כולו מחזיר עובדים לשוק העבודה לאחר תקופת הלחימה, ההייטק פשוט לא משתתף בגידול הזה, והפער מול שאר המשק רק מתרחב.
מדוע זה קורה? הסבר אפשרי אחד, שעולה מהנתונים, קשור למהפכת הבינה המלאכותית שמשנה את פני הענף. הכלים החדשים מגבירים את התפוקה של כל מתכנת בודד, אך במקביל מייתרים חלק מכוח האדם שהיה נדרש עד כה לביצוע אותן משימות. אם ההסבר הזה נכון, מדובר במגמה שרק תלך ותתחזק, ותשנה את פני שוק העבודה ההייטקיסטי כפי שהכרנו אותו.
עובד הייטק ממוצע מרוויח כיום פי 2.5 מהשכיר הממוצע במשק, פער אבסולוטי של 21,497 שקל בחודש. מול השכר הממוצע בשירותי בריאות ורווחה, שעומד על 9,815 שקל, הפער מגיע לפי 3.6. גם בתוך ההייטק עצמו התמונה לא אחידה: ענף המחקר המדעי והפיתוח מוביל עם שכר ממוצע של 48,666 שקל, אך מעסיק רק 45.7 אלף משרות. הענף הגדול ביותר מבחינת תעסוקה, תכנות וייעוץ מחשבים, מעסיק 219.5 אלף משרות ומשלם 34,927 שקל, מתחת לממוצע הענפי.
תמונה דומה, ואף חדה יותר, מתגלה במגזר החברות הפיננסיות. השכר הממוצע שם עמד במאי על 27,143 שקל, עלייה של 17.9% לעומת 23,027 שקל במאי אשתקד, הקצב המהיר ביותר שנרשם בכל אחד ממגזרי המשק. הרקע לכך ברור: רווחי שיא במערכת הבנקאית, כאשר חמשת הבנקים הגדולים סיימו את 2025 עם רווח נקי מצרפי של יותר מ-32 מיליארד שקל. מגזר זה, שמעסיק 108.5 אלף משרות בלבד, כ-2.6% מכלל משרות השכיר במשק, ממחיש עד כמה עוגת השכר בישראל מרוכזת בידי מעט מגזרים. ההייטק והפיננסים יחד מעסיקים כ-12.1% מכלל המשרות במשק, אך אחראים לכ-28.8% מסך תשלומי השכר.
בקצה השני של הסולם נמצאים המעסיקים הגדולים ביותר במשק, ששניהם שירותים ציבוריים במהותם. ענף החינוך מעסיק 645.3 אלף משרות ומשלם בממוצע 10,091 שקל, ושירותי הבריאות והרווחה מעסיקים 633.3 אלף משרות ומשלמים 9,815 שקל. שני הענפים הללו, המהווים יחד כמעט שליש מהמשק, משלמים כ-30% מתחת לשכר הממוצע הכללי.
הנתונים הבאים יתפרסמו כבר בחודש הקרוב, כאשר האומדנים הנוכחיים עדיין נחשבים ראשוניים ועשויים להתעדכן. השאלה המרכזית שתעניין כלכלנים בחודשים הקרובים היא האם קיפאון התעסוקה בהייטק הוא תופעה זמנית שתחלוף, או שמדובר בשינוי מבני עמוק שנובע מהחדרת בינה מלאכותית לתהליכי הפיתוח, שינוי שעלול לשנות את פני שוק העבודה הישראלי כולו.
השכר בישראל ממשיך לטפס, אך הפער בין מגזרי המשק והקיפאון בתעסוקת ההייטק מציבים סימני שאלה על עתיד שוק העבודה המקומי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה