השכר הממוצע של עובד שכיר בישראל עמד בחודש יוני 2026 על 15,223 שקל. מדובר בעלייה של 7.7% לעומת יוני אשתקד, ובעלייה עונתית של 6.7% בהשוואה לחודש מאי. כך עולה מאומדן הבזק שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדובר בתוספת של 1,091 שקל לכיסם של השכירים בתוך שנה אחת בלבד. במקביל לעלייה בשכר, נרשם גם גידול במספר המשרות. מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים הגיע ביוני ל-4.216 מיליון, עלייה של 1.1% לעומת מאי ושל 2% לעומת יוני אשתקד. הנתון משקף המשך התאוששות מהפגיעה בתעסוקה בתקופת הלחימה, אך עדיין נמוך ממספר המשרות הממוצע של שנת 2025, שעמד על 4.355 מיליון.
מי באמת מרוויח? כאן מתחילה התמונה המעניינת. נתוני מאי המפורטים, שמתפרסמים בפיגור של חודש לעומת אומדני הבזק, חושפים פער עמוק בין ענף ההייטק לשאר המשק. השכר הממוצע בהייטק עמד במאי על 35,760 שקל, זינוק של 13.7% לעומת מאי 2025, אז עמד השכר על 31,459 שקל. תוספת של 4,301 שקל בחודש אחד, בקצב שנתי שהוא יותר מכפול מזה שנרשם באפריל.
הבעיה: מספר המשרות בהייטק כמעט לא זז. במאי נמנו 397.1 אלף משרות בענף, לעומת 396.6 אלף במאי אשתקד, עלייה זניחה של 0.2%. כתוצאה מכך, נתח משרות ההייטק מכלל משרות השכיר במשק ירד ל-9.5%, לעומת 9.7% בתקופה המקבילה אשתקד. לפני מספר שנים בלבד עמד השיעור על 10%. שנה שלמה של תוספת שכר דו ספרתית, כמעט בלי שנוצרה משרה חדשה אחת.
ההסבר האפשרי לתופעה קשור למהפכת הבינה המלאכותית, שמשנה מהיסוד את ענף הטכנולוגיה. הכלים החדשים מגדילים את התפוקה של המתכנתים הקיימים, אך במקביל מייתרים חלק מהמשרות שהיו נדרשות עד כה. עובד הייטק ממוצע מרוויח כיום פי 2.5 מהשכיר הממוצע במשק, פער אבסולוטי של 21,497 שקל בחודש.
מלבד ההייטק, גם מגזר החברות הפיננסיות, הכולל בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות, רשם עלייה חדה. השכר הממוצע במגזר זה הגיע במאי ל-27,143 שקל למשרת שכיר, עלייה של 17.9% לעומת מאי 2025, הקצב המהיר ביותר מבין כל מגזרי המשק. מדובר בתוספת של 4,116 שקל בחודש. הרקע לזינוק ברור: שנתיים של רווחי שיא במערכת הבנקאית. חמשת הבנקים הגדולים סיימו את 2025 עם רווח נקי מצרפי של יותר מ-32 מיליארד שקל, כשבנק לאומי חצה לראשונה ברווח את רף עשרת המיליארדים. מענקי העובדים בבנקים נגזרים ברובם מהתשואה על ההון, ומכאן הקפיצה בשכר.
מגזר החברות הפיננסיות מעסיק 108.5 אלף עובדים בלבד, כ-2.6% מכלל משרות השכיר במשק, ומהווה בכך את המגזר הקטן ביותר מבחינת תעסוקה, אך המשלם ביותר בפער עצום. יחד, ההייטק והחברות הפיננסיות מעסיקים כ-505 אלף משרות, כ-12.1% מכלל משרות השכיר במשק, אך חלקם בסך תשלומי השכר מגיע לכ-28.8%. במילים אחרות, פחות מ-13% מהעובדים אחראים לכמעט שליש מעוגת השכר הכוללת במשק.
בקצה השני של הסולם נמצאים שני המעסיקים הגדולים במשק, שניהם שירותים ציבוריים במהותם. ענף החינוך מעסיק 645.3 אלף משרות ומשלם בממוצע 10,091 שקל בלבד. שירותי הבריאות, הרווחה והסעד מעסיקים 633.3 אלף משרות ומשלמים 9,815 שקל. שני הענפים הללו, שמעסיקים יחד יותר מ-1.27 מיליון משרות, כמעט שליש מכלל השכירים במשק, משלמים כ-30% מתחת לשכר הממוצע הארצי.
הנתונים מציירים תמונה של משק דו מהירותי. מצד אחד, קבוצה מצומצמת יחסית של עובדים בהייטק ובפיננסים שנהנית מקפיצות שכר דו ספרתיות משנה לשנה. מצד שני, המוני עובדים בחינוך ובבריאות שהעלייה בשכרם מתונה בהרבה, ומהווה חלק זניח מהצמיחה הכוללת בהכנסות. השאלה המרכזית שעולה מהנתונים היא עד כמה בר קיימא המצב שבו ענף ההייטק ממשיך להעלות שכר בלי להוסיף משרות, מגמה שמעלה חשש מתמורה מבנית בשוק העבודה הטכנולוגי בעקבות כניסת כלי בינה מלאכותית.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם בחודש הבא את הנתונים הסופיים לחודש יוני ואת אומדני ההבזק לחודש יולי, שיאפשרו לבחון אם מגמת הגידול בשכר נמשכת, ואם ענף ההייטק מתחיל סוף סוף להוסיף משרות חדשות לצד עליית השכר.
השכר הממוצע במשק ממשיך לטפס, אך הפער בין ההייטק והפיננסים לשאר הענפים רק מעמיק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה