מהפכה של ממש ביום הבחירות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע היום (שלישי) כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות ורשימות מועמדים לא יוכלו עוד להעביר בזמן אמת מידע על זהות האזרחים שכבר הגיעו להצביע. ההחלטה הדרמטית משנה כליל את אופן ההתנהלות שהיה נהוג במערכות בחירות קודמות, ומהווה מכה קשה במיוחד למפלגות החרדיות.
עד היום נהגו נציגי מפלגות בקלפיות לעדכן את מטות הבחירות שלהן, באמצעות יישומונים ייעודיים, מי מהבוחרים כבר הגיע להצביע ומי עדיין לא. המידע הזה אפשר למפלגות לדעת בדיוק את מי צריך "להמריץ" ולפנות אליו במהלך היום כדי לוודא שיגיע לקלפי. עכשיו, הפרקטיקה הזו נאסרת בבת אחת.
בהחלטתו קבע השופט סולברג כי עצם המידע על השתתפות אדם בבחירות, לצד פרטים נוספים כמו מועד ההצבעה או סוג הקלפי שבה הצביע, מהווה מידע פרטי המוגן על פי חוק הגנת הפרטיות. לדבריו, נציגי המפלגות נחשפים למידע הזה רק במסגרת תפקידם בקלפי, ולכן אינם מוסמכים להעביר אותו הלאה לגורמים מפלגתיים לצורך פעילות פוליטית, כל עוד אין לכך הסמכה מפורשת בחוק.
ההחלטה ניתנה בעקבות פנייה שהגיש עורך הדין שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הנוהג הקיים, שבו נציגי מפלגות מעדכנים בזמן אמת מי כבר הצביע ומי עדיין לא, פוגע בזכות לפרטיות ומערער את עקרון חשאיות הבחירות.
במסגרת הבירור התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן בנושא. סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי אין בנוהג משום הפרת הדין, וסיעת הציונות הדתית הצטרפה לעמדה הזו. יתר הסיעות, לעומת זאת, לא הביעו עמדה לגופו של עניין.
למרות התנגדות המפלגות, השופט סולברג קבע חד משמעית כי שימוש במידע על ההצבעה לצורך איתור מצביעים שטרם הגיעו והמרצתם, אינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה נמסר המידע מלכתחילה. לכן, קבע השופט, מדובר בפעולה אסורה לפי חוק הגנת הפרטיות.
עם זאת, השופט סולברג הבהיר כי ההכרעה משקפת רק את המצב המשפטי הקיים, ואינה מביעה עמדה לגבי ההסדר הראוי בעתיד. הוא קרא לבחון באופן מקיף את היחס בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות. חשוב לציין כי המפלגות עדיין רשאיות, כמו בעבר, להשתמש בהתאם לחוק במידע שהן מקבלות מפנקס הבוחרים כדי ליצור קשר עם בוחרים, אבל המידע הזה אינו כולל נתונים על ההצבעה בפועל ביום הבחירות עצמו.
ההחלטה מגיעה על רקע מתיחות שהולכת וגוברת סביב תפקוד ועדת הבחירות. השבוע התקיים דיון חסוי בוועדת המשנה למודיעין בכנסת בהשתתפות ראש השב"כ דוד זיני, ובמהלכו העיר יו"ר הוועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט, כי ועדת הבחירות ביצעה "מינויים תמוהים". נציג השב"כ שהגיע עם זיני לדיון הזהיר כי "שחיקת האמון במוסדות, כולל בוועדת הבחירות, היא אתגר ביטחוני של ממש", והוסיף כי היא "יוצרת כר נוח לניסיונות השפעה של גורמים שמבקשים לערער את האמון בתוצאות הבחירות".
בעקבות שורת ההתבטאויות שהטילו ספק באמינות ועדת הבחירות, קיים השופט סולברג פגישה עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. במהלכה אמר סולברג כי הוא "מודאג מהניסיונות להטיל דופי בוועדת הבחירות", והוסיף: "אין חשש אמיתי מ'גניבת' בחירות, החשש היותר כבד הוא שמרוב שיח בוטה עלולה להיווצר תחושה של חוסר ביטחון לגבי התוצאות". בהרב מיארה השיבה כי היא "סומכת ידיי על עובדי ועדת הבחירות, מקצועיותם ומסירותם". בסיום הפגישה הוציאו הצדדים הודעה משותפת ובה סיכמו לשתף פעולה באכיפת חוקי הבחירות.
עדיין לא ברור כיצד יגיבו המפלגות החרדיות, שנחשבות למי שהפעילו את מנגנון ההמרצה ביעילות הרבה ביותר לאורך השנים, לאיסור החדש. צפוי כי הנושא ימשיך להעסיק את הזירה הפוליטית ככל שמתקרב יום הבחירות בפועל.
סולברג אוסר על מפלגות לדעת מי הצביע בקלפי, בצעד שיפגע בעיקר במנגנון ההמרצה של המפלגות החרדיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה