יומיים לפני הבחירות, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הפיל בומבה על כל המפלגות הגדולות. סולברג אסר באופן חד וברור על נציגי מפלגות היושבים בקלפיות לדווח בזמן אמת מי מהמצביעים הגיע להצביע ומי עדיין לא הצביע. המשמעות: המפלגות מאבדות בבת אחת את הכלי המרכזי שבו הן משתמשות כדי לגייס תומכים ברגע האחרון.
עד היום, נציגי המפלגות בקלפיות היו מעבירים בזמן אמת למטות שלהם מידע על מי הצביע ומי לא. המידע הוזן ליישומונים מתקדמים כמו אלקטור, ואיפשר למפלגות להפעיל מערכי המרצה ממוקדים בדיוק בשעות הקריטיות של יום הבחירות, באמצעות מסרונים, שיחות טלפון, פעילים בשטח ולעיתים גם הגעה ישירה לדלת הבית. כל זה, החל מהיום, ייאסר.
ההחלטה נובעת מפנייה של עורך הדין שחר בן מאיר, שטען כי העברת המידע מהקלפיות למטות המפלגות פוגעת בפרטיות הבוחרים ובסודיות ההצבעה. סולברג קיבל את הטענה במלואה. "חוקי הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר את המידע הזה למטרות פעילות מפלגתית, ובהיעדר הסמכה מפורשת, העברת המידע אסורה", קבע השופט בהחלטתו.
הפגיעה המרכזית צפויה להיות במפלגות שהשקיעו במשך שנים בבניית מאגרי מידע ומערכי שטח יעילים, ובראשן הליכוד, ש"ס ויהדות התורה. גם מפלגות נוספות כמו ישראל ביתנו נעזרו בכלים דומים, אך עבור המפלגות עם מנגנוני השטח החזקים ביותר, ההחלטה נחשבת למכה טכנולוגית אנושה.
בליכוד לא שקטים. גורם בכיר במפלגה, דוד מינץ, טען כי ההחלטה היא בגדר "חיסול ממוקד של הימין", שכן מפלגות רבות נשענו על אפליקציות ייעודיות כדי לזהות אילו תומכים עדיין לא הצביעו ולדחוף אותם לקלפי. בליכוד ובמפלגות השותפות שוקלים כעת לפנות לבית המשפט העליון כדי לבטל את ההחלטה או לשנות אותה, כך נודע.
ההתנגדות לפנייתו של בן מאיר הגיעה מהליכוד עצמו, וגם ממפלגות ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, שכולן ראו בהחלטה איום ישיר על יכולתן להוציא בוחרים לקלפי. שאר הסיעות בכנסת לא הביעו התנגדות רשמית לפנייה.
בכיכר השבת דיווחו כי גורמים בליכוד הודיעו שהמפלגה כלל לא מתכוונת לציית להחלטה. "נדווח בכל האמצעים העומדים לרשותנו, לא ניישם", אמר גורם בליכוד, במה שנראה כאיתות למאבק ישיר בהחלטתו של סולברג ולא רק לערעור משפטי.
לא כולם רואים בהחלטה אסון עבור מחנה מסוים. הסוקר ויועץ המדינה לשעבר, שלמה פילבר, מעריך כי ההחלטה עשויה דווקא להעניק רוח גבית לגוש הימין. הוא משווה את המצב לבחירות 2019, אז ניסה הליכוד לקדם את "חוק המצלמות" בקלפיות, מה שהתפרש בחברה הערבית כניסיון לפגוע בזכות ההצבעה שלה וגרם לזינוק דרמטי באחוזי ההצבעה, מ-49 אחוזים ל-59 אחוזים, ולתוספת של שלושה מנדטים לרשימה המשותפת. לדבריו, מנגנון פסיכולוגי דומה עלול להתרחש כעת בקרב מצביעי הימין, שיפרשו את ההחלטה כניסיון לפגוע בזכות ההצבעה שלהם ויזרמו בהמוניהם לקלפיות.
מומחים למשפט חוקתי תומכים בהחלטה. פרופ' יניב רוזנאי, מבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, מסביר כי ההכרעה מגינה על "זכותו של אדם להשתתף בבחירות מבלי להיות נתון למעקב פוליטי". לדבריו, חשאיות ההצבעה אינה מסתכמת בכך שאיש לא יודע מה נכתב בפתק, אלא כוללת גם את הזכות שלא להיות חלק ממנגנון פוליטי שעוקב אחר עצם ההשתתפות בבחירות.
בוועדת הבחירות המרכזית הבהירו כי הפנייה הנוכחית של בן מאיר נוסחה באופן שונה מהליכים קודמים, שכן היא הופנתה לסולברג מכוח סמכותו המנהלית כאחראי על ועדות הקלפי, ולא כעתירה רגילה. לפיכך, לדבריהם, גם התוצאה המשפטית הייתה שונה מבעבר.
עם המפלגות מגלגלות אצבע מאשימה זו בזו ומאיימות בערעורים משפטיים, ספק אם ההחלטה תישאר סופית עד ליום הבחירות עצמו. בינתיים ברור אחד: מטות הבחירות של המפלגות הגדולות, שנשענו במשך שנים על דאטה ואפליקציות מתקדמות, ייאלצו לחזור ברגע האחרון לשיטות המסורתיות של הנעת בוחרים.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, סתם את הגולל על אחד הכלים המרכזיים שבהם השתמשו המפלגות במשך שנים, ורק ימים יגידו אם ההחלטה תישאר בעינה עד יום הבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה