כל מי שפתח פעם ארון בגדים גדוש מכיר את התחושה: שני מדפים חסומים, קולבים דחוסים זה בזה, ובכל זאת כשבא הבוקר נדמה שאין מה ללבוש. הבעיה בדרך כלל לא כמות הבגדים, אלא זה שרובם פשוט לא נלבשים בפועל. וכאן נכנסת לתמונה שיטה פשוטה שצוברת פופולריות בקרב מארגני בית מקצועיים: שיטת הקולבים ההפוכים.
הרעיון עצמו לא מסובך בכלל. בתחילת התהליך תולים את כל הבגדים בארון כשהקולבים פונים לכיוון אחד, ההפוך מהכיוון הרגיל שבו נוהגים לתלות. מכאן והלאה, בכל פעם שלובשים פריט מסוים ומחזירים אותו לארון אחרי כביסה או פשוט אחרי שהוא ירד מהגוף, תולים אותו בכיוון הרגיל. כך נוצרת הפרדה ויזואלית ברורה בין בגדים שנגעו בהם לאחרונה לבין כאלה שנשארו בדיוק במקום שבו הונחו.
שיטת הקולבים ההפוכים שחושפת אילו בגדים באמת לובשיםאחרי תקופה מוגדרת, שיכולה לנוע בין שלושה לשישה חודשים ולעיתים אפילו עונה שלמה, מסתכלים שוב על הארון. כל קולב שעדיין פונה לכיוון ההפוך מסמן פריט שלא נגעו בו כל התקופה. אין צורך לנחש, להתווכח עם עצמכם או להיזכר אם חולצה מסוימת נלבשה בחודש שעבר. הקולבים פשוט מספרים את האמת.
היתרון הגדול של השיטה הוא שהיא מסירה מהתהליך את הרגש והנוסטלגיה שדרך כלל מפריעים למיון בגדים. קל להשתכנע שפריט "עוד יבוא לידי שימוש" או ש"יש לו סנטימנטים", אבל קשה להתווכח עם עובדה פשוטה: הבגד לא נגע בו איש כבר חצי שנה. זה הופך את ההחלטה אם לתרום, למכור או לזרוק פריט לתהליך הרבה יותר קל ומהיר.
השיטה עובדת טוב במיוחד לאנשים שמרגישים שהארון שלהם עמוס אבל לא בטוחים מאיפה להתחיל לצמצם. במקום לעבור פריט-פריט ולשאול את עצמכם שאלות מייגעות, פשוט נותנים לזמן לעשות את העבודה. יש שממליצים להתחיל את התהליך בתחילת עונה, כך שבסופה יהיה ברור אילו בגדי חורף או קיץ בכלל יצאו מהארון באותה תקופה.
כדאי לשים לב שהשיטה לא מתאימה אחד לאחד לכל סוגי הבגדים. פריטים חגיגיים כמו שמלת ערב או חליפה לאירועים מיוחדים לא ילבשו בהכרח בתדירות גבוהה, אבל זה לא אומר שצריך לוותר עליהם. שווה להפריד מראש בגדים כאלה מהתהליך, ולהחיל את שיטת הקולבים בעיקר על בגדי היומיום, החולצות, המכנסיים והז'קטים שאמורים לשמש בשגרה.
מי שרוצה להקל עוד יותר על התהליך יכול לשלב את שיטת הקולבים עם רישום פשוט בטלפון, או פשוט לצלם את הארון בתחילת הדרך כדי להשוות אחר כך. חלק מהמארגנים מציעים גם להוסיף תג צבעוני או פתק קטן לפריטים חדשים שנקנו במהלך התקופה, כדי לא לבלבל בין בגד חדש שעדיין לא הספיק להילבש לבין בגד ישן שנשכח.
בסופו של דבר מדובר בכלי פשוט שמייצר תוצאה ברורה: ארון שמכיל רק דברים שבאמת לובשים. לא צריך ציוד מיוחד, לא צריך אפליקציה, רק קצת סבלנות ותשומת לב לאיזה כיוון פונה הקולב בפעם הבאה שפותחים את הארון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה