הרמטכ"ל אייל זמיר לא מרפה. גם לאחר שבית המשפט העליון הוציא צו על-תנאי שהקפיא את תחולת חוק הקפאת המעצרים, הרמטכ"ל בחר להמשיך ולתקוף בחריפות את הדרג המדיני שדחף את החקיקה. בדיון סגור בפורום מטכ"ל הוא לא בחר במילים עוקפות: "החוק הזה מעוות מיסודו".
הדברים נאמרו לפני כשבועיים וחצי, בדיון שנערך בהשתתפות אלופי צה"ל. זמיר, שכבר לפני החקיקה הביע התנגדות נחרצת לחוק, חזר והדגיש בפני הפורום הבכיר ביותר של הצבא כי הצבא עשה כל שניתן כדי להזהיר את הממשלה מראש. "הצגנו את עמדתנו בנושא פעמים רבות בוועדות השונות, אבל אף אחד לא הקשיב", אמר הרמטכ"ל לפי הדיווחים.
מדובר בהמשך ישיר למתקפה שהחל זמיר עוד בשלבי החקיקה. הרמטכ"ל שיגר בזמנו מכתב חד וברור לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט. במכתב הבהיר כי צה"ל מתמודד עם פער חריף בכוח אדם, וכי "לא ייתכן שהמערכת הצבאית תהיה חתומה על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין". המסר היה חד: הצבא לא ייתן גיבוי משפטי לוותרנות המונית מגיוס.
הממשלה בכל זאת המשיכה במסלול. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, בניגוד מוחלט לאזהרות שהעביר ראש הפירמידה הצבאית. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר העניין הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, יצא הצו שהקפיא בפועל את כניסת החוק לתוקף, ומנע לפי שעה את מניעת המעצר של עריקים חרדים.
זמיר, שידע להשמיע ביקורת מוקדם עוד לפני שהחוק אושר, בחר לא לוותר גם כשהצו כבר בתוקף. בדיון בפורום מטכ"ל הוא הביע ספק אמיתי ביחס לגורל החוק בערכאות: "בג"ץ כבר הקפיא את כניסתו לתוקף, ואני לא בטוח שזה יעבור אותו". מדובר בהצהרה שמערבת ביקורת פוליטית ישירה עם הערכה משפטית, ומציבה את הרמטכ"ל במקום לא שגרתי של מי שמתערב בפומבי בשאלה שנויה במחלוקת בין הממשלה לבין הרשות השופטת.
בסיום דבריו נתן זמיר הנחיה מפורשת לבכירי צה"ל: לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא. גורמים שנכחו בדיון פירשו את ההנחיה כדרישה ברורה לוודא שהמשטרה תמשיך לשתף פעולה עם המשטרה הצבאית בכל הנוגע לאכיפת החוק ולמעצר עריקים. במילים אחרות, זמיר לא מסתפק בהצהרות. הוא רוצה לדעת שהזרוע האזרחית לא תעכב את פעולת האכיפה הצבאית, גם כאשר החקיקה עצמה תקועה בבג"ץ.
הפער בין הצבא לממשלה בסוגיית הגיוס אינו חדש, אבל התבטאויותיו של זמיר מעידות על מתח שלא נעצר עם אישור החוק. מדובר במהלך נדיר שבו הרמטכ"ל, מול הפורום הבכיר ביותר בצבא, בוחר לתקוף בגלוי את החקיקה שהובילה הקואליציה, ולא מסתפק בהתנגדות דיסקרטית מאחורי דלתיים סגורות. ההצהרה "אף אחד לא הקשיב" חושפת תחושת תסכול עמוקה בצמרת הביטחונית, שמרגישה כי אזהרותיה המקצועיות נדחקו לטובת אינטרסים קואליציוניים.
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מה יקרה כשההליך המשפטי בבג"ץ יסתיים. אם הצו על-תנאי יהפוך לפסיקה שמבטלת את החוק כליל, זמיר יוכל לטעון שהערכתו התבררה כנכונה. אם לעומת זאת בית המשפט יאשר את החקיקה, יעמוד הצבא בפני דילמה מעשית: כיצד לאכוף מדיניות שהרמטכ"ל עצמו הגדיר כ"מעוותת מיסודה", בזמן שהוא ממשיך לדרוש מהמשטרה שיתוף פעולה מלא באכיפת מעצר עריקים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה