רשות המסים: העשירון העליון בורח מישראל ומייבש את קופת המדינה

ישראל מאבדת את בעלי ההכנסות הגבוהות שלה בקצב שלא נראה כמותו זה שנים. מחקר חדש של רשות המסים חושף שמספר הישראלים שעוזבים את הארץ עלה בכ-50% בשנים האחרונות, כשהזינוק החד ביותר נרשם דווקא בקרב העשירון העליון: עובדי הייטק, רופאים ובני 40 עד 50 שנמצאים בשיא הקריירה שלהם.

המחקר, שערכו ד"ר אריאל גרייזס ונילי בן טובים מהחטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים, בחן את הכנסותיהם ותשלומי המס של ישראלים שהיגרו לחו"ל בין השנים 2015 ל-2024. הנתונים מראים שעד 2019 מספר העוזבים שאינם עולים חדשים עמד על כ-40 אלף בשנה בממוצע, קבוצה יציבה יחסית. אך מאז 2022, וביתר שאת בשנים 2023 ו-2024, המספר קפץ ליותר מ-60 אלף בשנה בשיא, כשקצב ההגירה בקרב האוכלוסייה האמידה כמעט הוכפל.

מחברי המחקר לא מסתירים שהם לא יודעים בוודאות מה עומד מאחורי השינוי. ייתכן שמדובר בהשלכות ארוכות טווח של משבר הקורונה, וייתכן שמדובר בתגובה לאירועים המדיניים והביטחוניים שמלווים את ישראל מתחילת 2023, כולל המאבק סביב הרפורמה המשפטית והמלחמה. הדוח עצמו, שכפוף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', נמנע מלהכריע בין ההשערות, אבל התאריכים מדברים בעד עצמם: גל העזיבה לא התחיל עם סגירת השמיים ב-2020, אלא דווקא שנתיים אחר כך.

הנתון שמדאיג הכי הרבה במשרד האוצר הוא לא מספר העוזבים, אלא כמה כסף הם לוקחים איתם. עד 2019 שילמו המהגרים מס הכנסה של כחצי מיליארד שקל בשנה בסך הכל. בשנתיים האחרונות, 2023 ו-2024, הסכום כבר הגיע לכ-1.2 מיליארד שקל בכל שנה, זינוק של יותר מפי שניים. ברשות המסים מעריכים שמדובר באובדן פוטנציאלי של כ-700 מיליון שקל לכל שנתון חדש של עוזבים, ואם המגמה תימשך, בתוך חמש שנים האובדן המצטבר עלול להגיע לכ-3.5 מיליארד שקל בשנה.

מי שמוביל את המגמה הוא בבירור העשירון העליון. שיעור ההגירה ממנו עלה מכ-0.3% בשנה ליותר מ-0.5% ב-2024, קפיצה של כ-80%, בזמן שבעשירונים התחתונים כמעט לא חל שינוי, ובחלקם אף נרשמה ירידה קלה. התוצאה: בני העשירון העליון אחראים היום לכ-67% מכלל ההכנסות של המהגרים, ולכ-86% ממס ההכנסה ששילמו לפני שעזבו את הארץ. ההכנסה השנתית הממוצעת של עוזב זינקה מכ-125 אלף שקל לפני 2019 לכ-200 אלף שקל ב-2024, כך שאם פעם הכנסת העוזב הממוצע הייתה דומה לממוצע במשק, היום היא גבוהה ממנה בכ-50%.

הגיל הוא עוד סימן מחשיד. בקרב בני 20 עד 30, השיעור נשאר יציב כבר עשור שלם, סביב 1% בשנה. אבל בקרב בני 40 עד 50, קבוצת הגיל שנמצאת בשיא הקריירה וההשתכרות, נרשם זינוק של כ-60%. חלקה של הקבוצה מכלל העוזבים מעל גיל 20 עלה מ-13% לפני עשור ל-20% היום, וההכנסה המצרפית שלה לפני העזיבה שולשה עצמה, מכ-900 מיליון שקל בשנה לכ-2.7 מיליארד שקל.

גם החתך המקצועי מספר את אותו סיפור בצורה חדה מאוד. מספר העוזבים שעבדו בהייטק זינק בכ-150% לעומת 2015, ובענף הבריאות, כולל רופאים, נרשמה עלייה של יותר מ-100%. לעומת זאת, בענפים עם שכר נמוך יותר כמו חינוך ותעשייה כמעט שלא נרשם שינוי. עו"ד טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר, התייחסה לתופעה ואמרה: "אם נסתכל מי האוכלוסייה שעוזבת, אקדמאים, אנשי הייטק, כאלה שהרבה נמצא בראש, בשכל וביכולות שלהם. אנחנו מייצאים את היכולות האלה, שמהוות בסיס לכלכלה הישראלית".

לא רק המוחות עוזבים, גם הכסף בורח אחריהם. בשנים 2023 ו-2024 הוכפל מספר הישראלים שדיווחו על הוצאת יותר מחצי מיליון שקל מהארץ, ובקרב מי שעזבו ממש נרשם זינוק של פי ארבעה. ברשות המסים מעריכים שהמגמה עשויה להעיד על ניסיון של חלק מהישראלים לפזר סיכונים באמצעות החזקת חלק גדול יותר מנכסיהם מחוץ לישראל, גם אם עדיין מדובר במאות בודדות של מדווחים. ירון אלדר הזהירה שהנזק לא נגמר בהכנסות שאובדות בטווח המיידי: "אנחנו מייצאים את העתיד הכלכלי שלנו למדינות אחרות. אם לא נצליח לעצור את זה ולהשיב אותם לארץ, אין לי ספק שזה ישפיע על יכולת הצמיחה של המדינה בעתיד".

ההשוואה הבינלאומית מלמדת שהתגובה של בעלי הון ומיומנות למדיניות ולתנאים כלכליים היא מהירה יחסית. בנורווגיה, לאחר העלאת מס העושר ב-2022, כרבע מ-400 העשירים הגדולים במדינה עברו להתגורר בחו"ל, רובם לשווייץ. בבריטניה, ביטול מעמד תושבי החוץ לצורכי מס הוליד הערכות שלפיהן כ-16.5 אלף מיליונרים יעזבו את המדינה. מדינות שחוו לאורך שנים הגירה של אוכלוסיות חזקות ומשכילות, ובהן לבנון, התקשו לשמור על חוסן כלכלי, גם אם שם ההגירה הייתה רק אחד הגורמים למשבר עמוק יותר, לצד קריסה פיננסית ושחיתות.

הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציבים את המחקר בהקשר רחב יותר. ב-2024 עמד מאזן ההגירה על מינוס כ-58.6 אלף איש, וב-2025 נרשמו כ-69 אלף יוצאים לעומת כ-19 אלף חוזרים בלבד. קצב גידול האוכלוסייה בישראל יורד כבר לרמות שלא נראו מאז שנות ה-80. השאלה המרכזית שתעסיק את רשות המסים בשנים הקרובות היא אם מדובר בתגובה זמנית לתקופה חריגה מבחינה ביטחונית ופוליטית, או בשינוי מבני עמוק יותר בבסיס המס הישראלי, שעלול לחייב את המדינה למצוא מקורות הכנסה חלופיים ולבחון מחדש את מדיניות המס כלפי בעלי ההכנסות הגבוהות.