בעקבות המלחמה באיראן: מלאי טילי הפטריוט של ארה"ב קורס

המלחמה באיראן חשפה סדק עומק בעוצמת האש האמריקנית. חצי שנה של הפצצות כילתה יותר מ1,500 טילי יירוט פטריוט, ובמחסני הצבא האמריקני נותרו כעת פחות מ1,700 יחידות בלבד. זה לא מספר שולי, זו בעיה אסטרטגית של ממש.

כדי להאכיל את המלחמה במזרח התיכון, הפנטגון עשה מה שממשל אמריקני לא ממהר לעשות: הוא רוקן משאבים מזירות אחרות. ספינות, מטוסים, יחידות הגנה אווירית וטילי טווח ארוך הוסטו מאירופה ומאסיה. גם נושאת מטוסים וכמה מהמשחתות המתקדמות ביותר של הצי האמריקני נשלחו לזירת הלחימה באיראן. אלה משאבים שנועדו במקור להרתיע את רוסיה ואת סין, ולא כלי עזר במלחמה נוספת במזרח התיכון.

מי שמשלם את המחיר בפועל היא אוקראינה. אספקת טילי ההגנה האווירית לקייב צנחה השנה לכשליש מהכמות שסופקה ב-2025. הנשיא וולודימיר זלנסקי לא הסתיר את הכעס. ביום רביעי האחרון לא הצליחה אוקראינה ליירט אף אחד מ-28 הטילים ששיגרה רוסיה במתקפה שבה נהרגו לפחות 17 בני אדם. "מיירטים נוספים היו יכולים להציל חיים", אמר זלנסקי.

צילום: צילום: Kmu.gov.ua / CC BY 4.0 / ויקימדיה קומונס

מנסה למצוא מקורות חלופיים, זלנסקי הפנה את עיניו לישראל. במסיבת עיתונאים בבלגרד הוא אמר: "גם אנחנו היינו רוצים לקבל מישראל הגנה אווירית. נהיה מוכנים לקנות, אבל עדיין אין לנו את ההזדמנות הזו, למרות שאנחנו בדיאלוג". כלומר, אוקראינה כבר מבינה שוושינגטון לא תוכל להמשיך לספק כמו בעבר, ומחפשת פתרונות עצמאיים.

המסמכים החסויים חושפים פרט מטלטל: הגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים, הזהיר את הנשיא דונלד טראמפ עוד לפני שהמלחמה יצאה לדרך, מפני שימוש נוסף במלאי שכבר היה בשפל. טראמפ, לפי גורמים המעורים בפרטים, בחר להתקדם בכל זאת, מתוך הערכה שהמערכה תסתיים במהירות. ההערכה הזו, כידוע, התבררה כשגויה. יש דיווחים לפיהם קיין עצמו כעת מחפש "נתיב יציאה" מהמלחמה, מתוך חשש שהאפשרויות הצבאיות שעל הפרק עלולות להשיג תוצאה הפוכה מהמיועד.

הבעיה לא נגמרת בפטריוט. גם במלאי טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח מסוג אטאקמס נרשם מחסור חמור. פיתוח וחידוש מלא של המאגרים, אפילו בקצב ייצור מואץ, צפוי להימשך למעלה משנתיים. זה אומר שגם אם וושינגטון תחליט להשקיע כל שקל אפשרי בתעשייה הביטחונית מהיום, החוסר הזה ילווה אותה עד סוף העשור הנוכחי.

מומחים בטוחים שהתמונה הזו לא נעלמת מעיני מוסקבה ובייג'ינג. הערכות מודיעין במערב מציינות כי רוסיה עשויה לבחון בשנים הקרובות את מחויבות נאט"ו לחברותיה, ולתקוף מדינה בלטית. ליטא, לטביה ואסטוניה כבר הביעו חשש שהאזור שלהן יהפוך לזירת התנגשות. מדובר לא בתחזית תיאורטית, אלא בקריאת מפה גיאופוליטית ברורה: כשההרתעה האמריקנית נשחקת, יריבים לוקחים סיכונים גדולים יותר.

הבית הלבן, מצדו, מתעקש שהכל תקין. הדוברת קרוליין לוויט אמרה כי לארצות הברית "יותר ממספיק כוח אש כדי לבצע כל פעולה שהנשיא יורה עליה, בכל זמן ובכל מקום". טראמפ עצמו פרסם פוסט נזעם שבו הכחיש את הדיווחים על מחסור, קבע שהם "בוגדניים", והורה על חקירת הדליפות. במקביל, בשקט, הודה שאספקת תחמושת מסוימת "הדוקה קצת יותר".

הצבא, לעומת הבית הלבן, לא מנסה להתחמק מהבעיה. הוא פותח מטווחים לחברות פרטיות שמפתחות טילים וכטב"מים, בתקווה לקצר תהליכי רכש שיכולים לקחת עד שנה וחצי. מזכיר הצבא דן דריסקול הסביר שההשראה הגיעה מהניסיון האוקראיני, שהצליח לייצר מערכות נשק חדשות בפרק זמן קצר בהרבה. "הצבא שואף לשבור כל מחסום שהקמנו ב-20 או 30 השנים האחרונות", אמר.

הפער בין הצהרות הבית הלבן לבין ההתראות שהגיעו מהמטות המשולבים ממשיך להעמיק. עם מלאי שיידרשו לו יותר משנתיים כדי להתמלא מחדש, וזירות תחרות פתוחות ברוסיה, בסין ובקוריאה, השאלה שנשארת פתוחה היא לא אם וושינגטון תרגיש את המחיר, אלא איפה ומתי.