המוסד הדיח בשקט את שתי הבכירות שעמדו בראש המערכה מול איראן. ראש המוסד רומן גופמן הדיח את ראשת מנהלת המודיעין בארגון ואת ראש זירת איראן, זמן קצר לאחר שהתברר כי מבצע "שאגת הארי" נכשל בהשגת יעדיו. ההדחה שווקה כמהלך מוסכם ורגוע, אך מאחוריה מסתתרת סערה של ממש בצמרת הביטחונית.
המבצע, שנועד להפיל את המשטר באיראן, לשלול ממנו את היכולת הגרעינית ולפתור את בעיית הטילים וארגוני החסות, נכשל בכל אחד מהיעדים המרכזיים. המשטר האיראני שרד, האורניום והידע הגרעיני נותרו בידיו, ואיראן איבדה כל פחד מתקיפה נוספת. מי שהיה אמור לשלם על כך את המחיר הכבד ביותר, כך עולה, הוא לא מי שקיבל את ההחלטות בפועל.
התוצאה בשטח חמורה במיוחד. איראן קיבלה בפועל שליטה על מצר הורמוז, ויכולה כעת לפתוח ולסגור אותו לפי גחמותיה. במקום מבצע שהיה אמור לשבור את המשטר, נוצר נכס אסטרטגי חדש בידי טהרן, שמנצלת אותו כדי לסחוט את ארצות הברית לוויתורים. הסכם הגנה שנחתם בסוף השבוע בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן, מדינה שהיא בעצמה מעצמה גרעינית, מלמד עד כמה גדול החשש מאיראן גם בקרב שכנותיה החזקות ביותר. ההרתעה של ישראל, לעומת זאת, נחלשה משמעותית.
הביקורת החריפה ביותר מופנית לא לשתי הבכירות שהודחו, אלא למי שעומד מעליהן. המוסד אינו פועל בוואקום, ובראשו עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאיראן היא "התינוקת" שלו כפי שהצהיר לא פעם. נתניהו קיים עשרות דיונים על המבצע, ירד לפרטי הפרטים, ואישר אותו בסופו של דבר בידיעה מלאה של הסיכונים. הוא עשה זאת חרף התנגדות עזה של צה"ל, ולמרות מכתבים חמורים שקיבל מראש אמ"ן ומראש חטיבת המחקר באמ"ן, שהזהירו כי סיכויי ההצלחה קלושים והנזק מכישלון עלול להיות גדול.
נתניהו לא הסתפק באישור פנימי. הוא טס לוושינגטון בפברואר ושכנע את הנשיא טראמפ לתמוך במבצע, בניגוד לעמדת רוב הצמרת הביטחונית והפוליטית בממשל האמריקאי. בזמן אמת נמנע טראמפ מלאשר את אחד הרכיבים המרכזיים במבצע, פשיטה של כוחות כורדים לתוך איראן. מי שהיה אמור להשיג ממנו את האישור הזה, וכשל, היה נתניהו עצמו.
גופמן, שהדיח כעת את שתי הבכירות, כיהן בתקופת גיבוש המבצע כמזכירו הצבאי של נתניהו, ושימש כזרועו הארוכה בפיקוח על המוסד. מקורות מספרים שהוא תמך בתוכנית בהתלהבות בדיונים המוקדמים. כישלונה הוא במידה רבה גם כישלונו, בהמשך ישיר לכישלונו של נתניהו. השאלה שנשאלת כעת היא האם גופמן דאג להביא לפני נתניהו את ההתנגדות הקשה של הרמטכ"ל ושל ראשי אמ"ן, או שהמידע הקריטי הזה מעולם לא הגיע ליעדו.
בכיר מוסד לשעבר תיאר את ההדחה כפגיעה בכללי היסוד של פיקוד. "גופמן שבר את הקוד הבסיסי של המושג מפקד ואת הכללים החשובים ביותר של מנהיגות בארגון ביטחוני היררכי", אמר. "מי שאישר את התוכנית המבצעית נושא באחריות מלאה עליה, ולא יכול להטיל אותה כלפי מטה על פקודיו. מפקד שאישר תוכנית לא יכול להסתתר מאחורי פקודיו אחרי שהיא כשלה". לדבריו, ההדחה תגרום לכך שאף פקוד לא יעז יותר להביא רעיונות נועזים, מחשש שבסופו של דבר הוא זה שיישא בתוצאות.
בסביבת גופמן טוענים שההדחות אינן קשורות לכישלון באיראן, אלא לתהליך רחב יותר של הערכת מצב כללית על תפקידי המוסד ושיטות פעולתו, המכונה פנימית "מיקוד אסטרטגי". גופמן גם גייס לעצמו צוות יועצים חיצוניים בעלי גישה מלאה לחומרי המוסד, מהלך שמעורר ביקורת פנימית חריפה. מנגד, גורמים המקורבים לפרשה טוענים כי מדובר בעצם בהדלפה שמקורה בלשכת ראש הממשלה, שמטרתה לסמן אשמים ולאפשר לנתניהו להמשיך הלאה כאילו לא הוא זה שאימץ את התוכנית ושכנע את טראמפ לתמוך בה.
יש הרואים בהדחה גם משהו חיובי מסוים: זו הפעם הראשונה שהמוסד מודה בפועל, אם כי בעקיפין, שישראל נכשלה בהשגת יעדיה במלחמה האחרונה. עם זאת, נותרת השאלה המרכזית פתוחה, מי בסופו של דבר יישא באחריות האמיתית לכישלון, אחריות שלטענת מבקרים אינה נעצרת ברמת ראשי האגפים במוסד אלא מגיעה עד ללשכת ראש הממשלה עצמה. בינתיים, נתניהו ממשיך להעסיק את מקורביו ולא מתנער מהמהלכים שהובילו למשבר.
הביקורת על אחריות ראש הממשלה וראש המוסד לכישלון מול איראן צפויה להמשיך להעסיק את המערכת הביטחונית בשבועות הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה