לפני הבחירות: הממשלה אישרה מיליארד שקלים לרכש ביטחוני מסווג

הממשלה אישרה היום (ראשון) העברה מיידית של מיליארד שקל למשרד הביטחון, לצורך רכש ביטחוני שהוגדר "דחוף" ומסווג. הפרטים על הציוד עצמו נשמרים בסוד מוחלט, אך הרקע לבהילות ברור: צרכים מבצעיים שנוצרו בעקבות המלחמה ושדורשים מענה מיידי.

הסכום מורכב משני מקורות. 850 מיליון שקל יגיעו מתקציב שיועד במקור למשרד הכלכלה והתעשייה, לצורך עידוד השקעות במגזר הטכנולוגי, אך לא מומש. עוד 150 מיליון שקל יגיעו מתקציבים שנשמרו בהחלטות ממשלה קודמות וטרם הוקצו בפועל, בין היתר משום שההליכים המשפטיים והמקצועיים הנדרשים לא הושלמו.

מה שהופך את האישור לחריג במיוחד הוא העיתוי. ההחלטה מתקבלת בעיצומה של פגרת הבחירות, כאשר הכנסת אינה מתפקדת ועד למועד הקלפי נותרו כ-81 ימים בלבד. במצב רגיל, מהלכים תקציביים מסוג זה נדחקים לשולי סדר היום, אך כאן ניתן למהלך אור ירוק משפטי בשל מה שהוגדר כדחיפות מבצעית וצורך מיידי של מערכת הביטחון.

לצד אישור התקציב הדחוף, אישרה הממשלה גם את מינויו של ליאור חייט לתפקיד שגריר ישראל באיטליה. חייט ישמש גם כשגריר לא תושב במלטה ובסן מרינו, וכן כנציג הקבוע של ישראל במוסדות המזון והחקלאות של האו"ם.

אבל האישור של הבוקר הוא רק קצה הקרחון. ברקע מתנהלת דרמה תקציבית הרבה יותר גדולה: ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה לפתוח מחדש את כל תקציב המדינה לשנת 2026, כדי להזרים תוספת ענקית נוספת לצה"ל ולעגן את תקציב הביטחון ליותר מעשור קדימה, עד שנת 2039. מדובר במהלך שיחייב חקיקה מחדש בכנסת, למרות שהתקציב הנוכחי כבר בביצוע כמעט שמונה חודשים, והכנסת נמצאת בפגרה.

הנתונים מסחררים. ערב המלחמה עמד תקציב הביטחון על כ-62 מיליארד שקל. באישור תקציב 2026 בדצמבר הוא נקבע על 112 מיליארד שקל, ומאז טיפס בקפיצות ל-143 מיליארד, ואז ל-158 מיליארד שקל. עם תוספות נוספות שהתקבלו בדרכים אחרות, ההיקף האפקטיבי מתקרב כבר ל-183 מיליארד שקל, כמעט פי שלושה מהרמה שהייתה ערב 7 באוקטובר.

גם התוכנית הרב-שנתית עולה: הסכום שסוכם בין משרדי האוצר והביטחון עמד על 350 מיליארד שקל, ועכשיו נתניהו דורש להגדיל אותו ל-400 מיליארד שקל לעשור הקרוב. בכירים באוצר מתארים את המהלך כ"חסר תקדים", לא רק בגלל הסכום אלא בגלל טווח ההתחייבות והקרבה המכוונת לבחירות. "כל פתרון שהוצע הפך לרצפה החדשה שממנה מתחילה הדרישה הבאה", אמר גורם בכיר באוצר. "תחילה ביקשו 2 מיליארד שקל, אחר כך 3, 8, 12, ולבסוף 20 מיליארד. אין לזה סוף".

גורם המעורה בפרטים הדיונים הפנימיים מסר כי ראש הממשלה נוטה להגדיל את תקציב הביטחון הן לעשור הקרוב והן במסגרת תקציב 2026 שכבר אושר. "בדיונים פנימיים של ראש הממשלה, הוא נוטה להגדיל את תקציב הבטחון גם לעשור הבא וגם לפתוח את תקציב 2026", אמר הגורם. "עדיין לא ידוע בכמה תקציב זה יהיה ועדיין אין הנחיה מעשית, אבל זה נראה שזה הולך לשם".

הביקורת באוצר חריפה במיוחד: שם מגדירים את המהלך לא רק כ"חסר תקדים" אלא גם כ"חציית קו שחור", בין היתר בשל טווח ההתחייבות והקרבה לבחירות. גורמים באוצר מציינים כי הציעו לראש הממשלה חלופות מימון רבות באמצעות התייעלות וקיצוצים, אך אלה נדחו על הסף.

באוצר טוענים כי אין שום דחיפות אמיתית לעיגון תקציב ל-13 שנה קדימה, וכי כל צורך מבצעי מיידי כבר קיבל מענה לאורך המלחמה. גורם משפטי בכיר שהתייחס לאפשרות לפתוח את התקציב בשלב כה מאוחר ורגיש אמר כי מבחינה טכנית "זה אפשרי", אך נדרש "הסבר ממש מניח את הדעת" לדחיפות המהלך. "אני לא רואה איך אפשר יהיה להצדיק את זה", הוסיף.

בינתיים, ההעברה של מיליארד השקל לרכש הדחוף כבר יצאה לדרך, כשמערכת הביטחון מקבלת את הכסף בלי עיכובים. השאלה הגדולה יותר, סביב פתיחת התקציב הכולל והגדלת ההתחייבות לעשור הבא, צפויה להמשיך להעסיק את משרדי האוצר והביטחון בשבועות הקרובים, כשמעל הכל מרחפת שאלת הכנסת בפגרה ולוח הזמנים הצפוף עד לבחירות.