בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (ראשון) על הסף את עתירתה של חברת הכנסת שרן השכל, שביקשה להתפלג מסיעת הימין הממלכתי ולהיות מוכרת כסיעת יחיד. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין.
השכל ניסתה לשבור את המסגרת הפוליטית שכבלה אותה, אבל בג"ץ סגר לה את הדלת. חברת הכנסת טענה כי הליכוד וסיעת הימין הממלכתי מתנהלות בפועל כסיעה אחת, אף שההליך הפורמלי להשלמת המיזוג ביניהן לא בוצע. לשיטתה, דווקא העיכוב המכוון הזה מנע ממנה לנצל את סעיף 59(3) לחוק הכנסת, שמאפשר לחבר כנסת המתנגד למיזוג להתפלג מהסיעה שלו.
ברקע כל הפרשה עומד הסכם שנחתם בין הליכוד לימין הממלכתי במרץ 2025, שהוגדר רשמית כ"הסכם למיזוג סיעות". על פי ההסכם המקורי, לאחר קבלת אישורי המוסדות המפלגתיים, המיזוג היה צריך להגיע לאישור ועדת הכנסת, ורק אז שתי הסיעות היו הופכות רשמית לאחת. ההסכם כלל גם שורת הסכמות פוליטיות: שילוב אנשי הימין הממלכתי במוסדות הליכוד, אפשרות לכ-2,400 מתפקדי הימין הממלכתי להיבחר במסגרת הליכוד, שריון מועמד לכנסת ה-26 וריצה ברשימה משותפת.
בג"ץ קבע כי מדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי חריף. הסכם המיזוג נחתם עוד במרץ 2025, אך השכל פנתה לוועדת הכנסת רק ביולי 2026, ימים ספורים לפני "היום הקובע" לצורכי מימון הבחירות, ואת העתירה עצמה הגישה ב-19 ביולי. הנשיא עמית כתב בפסק הדין כי השכל לא פעלה למימוש הזכות הנטענת במשך יותר משנה, גם כשבוצעו, לטענתה, פעולות שהוכיחו שההסכם כבר מיושם בפועל. לדבריו, הדבר מכרסם בטענתה שהתנגדה למיזוג מלכתחילה, שכן לא הוצג כל תיעוד בזמן אמת להתנגדות שכזו.
בית המשפט לא הסתפק בטענת השיהוי. עמית הדגיש את הריסון שבו נוקט בג"ץ בכל הנוגע להסכמים פוליטיים ולעניינים פנים-פרלמנטריים, וקבע כי בהיעדר טענה שההסכמה בין הליכוד לימין הממלכתי אינה חוקית, אין הצדקה להתערבות שיפוטית. "ניתן להבין את רצונה של העותרת לשמור לעצמה יחידת מימון ולהמשיך ליהנות ממימון הוצאות שוטפות במהלך שארית כהונת הכנסת ה-25", כתב עמית, אך הבהיר שמדובר בסופו של דבר במהלך פוליטי-פרלמנטרי פנימי שבית המשפט לא יתערב בו.
בינתיים, בעוד ההליך המשפטי התנהל, הליכוד והימין הממלכתי שינו את מתווה שיתוף הפעולה ביניהם. בתגובותיהם לבג"ץ מסרו שתי הסיעות כי ב-14 ביולי הוסכם שהמיזוג לא יבוצע בדרך שנקבעה במקור, אלא באמצעות ריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-26 ברשימת מועמדים אחת. יתר הוראות ההסכם וזכויות הצדדים ימשיכו לעמוד בעינן, בשינויים המחויבים. עמית ציין כי כאשר מיזוג פוליטי מיושם באמצעות ריצה משותפת ולא באמצעות מיזוג פורמלי בכנסת, עלולה להישלל מחבר כנסת מתנגד היכולת לממש בפועל את זכות ההתפלגות שהחוק מעניק לו. "אפשר שהסכמה מסוג זה תחייב, בהזדמנות המתאימה, דיון נפרד", כתב, אך קבע שהמקרה של השכל אינו המקרה המתאים להכריע בסוגיה.
מעבר לסוגיית המימון, השכל ניסתה לגרור לתוך העתירה גם את פרשת הצבעת מבקר המדינה. לטענתה, בסבב ההצבעה החוזר לבחירת המבקר נדרשו חברי סיעת תקווה חדשה לתעד את הצבעתם בווידאו ולהציג את התיעוד לראש הממשלה נתניהו, כראיה לאופן שבו הצביעו, וללא אפשרות לדעה עצמאית. השכל הוסיפה בתצהיר שהגישה כי דיווחי התקשורת בנושא היו נכונים, ובעקבות הטענות אף נפתחה חקירת משטרה שבמסגרתה העידה בעצמה בלהב 433. החוקרים ביקשו לברר אם ההנחיה לתעד את ההצבעות הגיעה מסיעת תקווה חדשה או מגורמים בליכוד. בג"ץ קבע במפורש כי לא נדרש לטענות הללו במסגרת העתירה הנוכחית, מכיוון שאינן רלוונטיות להכרעה בה.
החלטת בג"ץ מותירה את המצב הקיים על כנו. השכל נשארת חברת כנסת בסיעת הימין הממלכתי, בלי יחידת מימון עצמאית ובלי מעמד של סיעת יחיד. השאלה מה יעלה בגורל ההצבעה על מבקר המדינה, ומה יימצא בחקירת המשטרה שבה מעורבים גורמים בתקווה חדשה ובליכוד, נותרה פתוחה, כמו גם המחלוקת הפוליטית שסביבה נסבה כל הפרשה מלכתחילה.
בג"ץ דחה על הסף את עתירת שרן השכל, וקבע כי לא תוכל להתפלג מסיעת הימין הממלכתי או לקבל מימון עצמאי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה