הממשלה אישרה אתמול (ראשון) תוכנית שמטרתה לשנות מהיסוד את מפת הסלולר בישראל. מדובר בהצעה של שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, שמסירה חסמים בירוקרטיים וכלכליים שעיכבו במשך שנים את הקמתן של תשתיות סלולר ברחבי הארץ. התוצאה הצפויה: מאות אתרי סלולר חדשים, בעיקר לאורך עורקי התחבורה המרכזיים, במקומות שבהם נהגים סובלים כיום מניתוקי קליטה קבועים.
ההחלטה הדרמטית מגיעה אחרי שנים של תלונות ציבוריות על "מתים" סלולריים בכבישים המרכזיים. במשרד התקשורת מודים בגלוי שהבעיה נובעת לא רק מטכנולוגיה, אלא ממחסום פשוט הרבה יותר: אין מספיק מקומות פיזיים להקים בהם אנטנות. עכשיו המדינה עצמה נכנסת לתמונה ופותחת את הנכסים שלה.
בשלב הראשון יוסדר השימוש בנכסים של חברות התחבורה הממשלתיות, כך שיהיה אפשר להקים עליהם אנטנות ואתרי שידור. בהמשך, מתכנן משרד התקשורת להרחיב את המהלך גם לנכסים של גופים ציבוריים נוספים, מעבר לתחבורה בלבד.
כדי לבצע את זה בפועל, יגובשו תיקוני חקיקה שיקבעו כללים אחידים לשימוש בנכסים הציבוריים ולתשלום עבורם. יוקם גם מנגנון רשמי ליישוב מחלוקות בין חברות הסלולר לגופים המחזיקים בנכסים, כדי למנוע מצב שבו הקמת אתר שידור נתקעת בגלל ויכוח על מחיר או תנאי שימוש.
הנקודה הכואבת ביותר עד היום הייתה דווקא הכסף. חברות הסלולר נאלצו במשך שנים להתמודד עם דמי שימוש לא אחידים ולעיתים מפוקפקים על קרקעות המדינה, מה שהפך כל פרויקט הקמה לתהליך ארוך ויקר. עכשיו הממשלה מקימה צוות משותף למשרד התקשורת, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שיידרש בתוך 60 יום בלבד לגבש המלצות מסודרות להסדרת דמי השימוש. ההמלצות יועברו ישירות לשר התקשורת, לשר האוצר וליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל.
שר התקשורת קרעי לא חסך במילים כשהציג את המהלך: "במשך שנים אזרחי ישראל סובלים מבעיות קליטה בגלל חסמים בירוקרטיים וכלכליים שמעכבים הקמת אתרי סלולר. המשרד משנה את המציאות הזו מהיסוד: מנגיש מאות נכסים ציבוריים לפריסה, מסיר חסמים ומסדיר את השימוש בקרקעות המדינה ובדרכים", אמר. הוא הוסיף כי "תשתיות תקשורת מתקדמות הן מנוע צמיחה וחוסן לאומי".
מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, הבהיר שההחלטה החדשה היא לא צעד ראשון אלא המשך למהלך שכבר רץ. לדבריו, כבר בחודש מרץ האחרון הונגשו לחברות התקשורת מאות נכסים של מינהל הדיור הממשלתי לצורך פריסת אנטנות. "החלטת הממשלה החדשה תאפשר למשרד להרחיב את המהלך שבו פתחנו במרץ האחרון. כעת בכוונת המשרד להרחיב את המהלך לנכסים רבים נוספים לאורך עורקי התחבורה המרכזיים, במטרה לפתור את בעיית המחסור בנכסים להקמת אנטנות", אמר מקדסי.
אבל למשרד יש גם דרישה נגדית לחברות הסלולר, שלא מתכוונות לצאת מהעסקה הזו רק ברווח. מקדסי הבהיר בגלוי שהמדינה לא מתכוונת לתת נכסים בחינם בלי לוודא שהציבור באמת ירוויח מהם. "המדינה פועלת להנגשת נכסיה ולהקלה על הקמת התשתיות, ובמקביל פועלת להחמרת חובות הכיסוי כפי שהכרזנו בשבוע שעבר. משרד התקשורת דורש מחברות הסלולר לנצל את הנכסים המונגשים ולשפר את איכות הגלישה בפועל עבור הציבור", הזהיר.
המשמעות בפועל: המדינה בונה מודל שבו היא פותחת את השער, אך גם שומרת על מקל כדי לוודא שחברות הסלולר לא לוקחות את הנכסים ומשאירות את הצרכן בדיוק במקום שבו היה, בלי קליטה. אם המהלך אכן יתקדם בקצב שהוצג, ייתכן שכבר בתוך חודשיים יהיה מוכן מודל מלא של דמי שימוש ותיקוני חקיקה, שיפתח את הדלת להקמה מואצת של מאות אתרים חדשים בכבישי הארץ.
בשורה התחתונה, המדינה בוחרת לפתור בעיית קליטה ותיקה לא באמצעות רגולציה על החברות, אלא באמצעות פתיחת נכסיה שלה. הכיוון הפוליטי ברור: הסרת בירוקרטיה כפתרון, לא הגברת פיקוח. עכשיו נותר לראות אם חברות הסלולר יעמדו בסטנדרט הכיסוי שהמדינה דורשת בתמורה.
התוכנית תמומש בשלבים, כשההמלצות הראשונות של הצוות המשותף לגבי דמי השימוש בקרקעות המדינה צפויות להתקבל בתוך כשני חודשים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה