מכה לנתניהו בליכוד: שרים וח"כים לא יתמודדו במחוזות

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נתן היום (שני) מכה קשה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולחברי כנסת נוספים בליכוד. השופטים דחו את העתירות שהוגשו נגד החלטת בית הדין העליון של המפלגה, והותירו על כנה את הפסילה שמונעת מחברי כנסת ושרים מכהנים להתמודד במחוזות בבחירות הפנימיות הקרובות.

צילום: צילום: Hudson Institute / CC BY 2.0 / ויקימדיה קומונס

המשמעות הפרקטית היא דרמטית: חברי כנסת, שרים וסגני שרים, מכהנים ולשעבר, לא יוכלו לרוץ במחוזות במסגרת הפריימריז של הליכוד. עבורם, זו עלולה להיות מכה שתקבע את גורלם הפוליטי, ותשלח חלק מהם לצפות בכנסת הבאה מהצד, מול מסך הטלוויזיה בבית.

משבצות המחוזות הן מכסות ייעודיות ברשימת הליכוד המיועדות לנציגים אזוריים, מנגנון שנועד להבטיח פיזור גאוגרפי הוגן של נבחרי המפלגה ברחבי הארץ. חברי כנסת מכהנים, שמבקשים לשמר את מעמדם ברשימה, ניסו לפרוץ את המנגנון הזה ולהתמודד גם על משבצות שיועדו במקור לנציגים אזוריים ולא לחברי כנסת מכהנים מהמרכז, אולם בית המשפט קבע כי כללים אלה יישארו בעינם.

הפרשה כולה החלה בוועידת הליכוד שנערכה ב-27 ביולי. אז אושרה, בפער דחוק ומטלטל של חמישה קולות בלבד, הצעה שאיפשרה לחברי כנסת ושרים להתמודד במחוזות. אלא שההצבעה עצמה לוותה בסימני שאלה כבר מהיום הראשון.

במהלך יום ההצבעה נשלח מסרון מטעם הנהלת התנועה שקרא לחברי הוועידה לתמוך בהצעה, בעוד שבמקביל התגלה עיכוב של שעות בהצבת משקיפים בקלפיות. בעקבות התוצאה, שהתקבלה כאמור בפער מזערי, הוגשו עתירות לבית הדין העליון של הליכוד, ובהן טענות לפגיעה בשוויון ולליקויים חמורים בהליך.

בית הדין של הליכוד קיבל את העתירות וביטל את החלטת הוועידה. בין הממצאים שהעלה בית הדין: חמש מעטפות שנעלמו באופן מסתורי, ואי-התאמות במספר הקולות בפועל לעומת מספר הבוחרים שהצביעו. בהתחשב בכך שההצעה עברה בפער של חמישה קולות בלבד, מספר זהה למספר המעטפות שנעלמו, ההחלטה עוררה סערה של ממש בתוך המפלגה.

חבר הכנסת עפיף אמין עבד, שרק נכנס לכנסת לאחרונה, פנה לבית המשפט המחוזי בטענה שבית הדין של הליכוד חרג מסמכותו כשהתערב בהחלטה שקיבלו מוסדות המפלגה. עבד טען כי מצבו שונה מחברי כנסת אחרים, שכן אין לו יתרון מובנה כמכהן בתפקיד ותיק, ולכן ראה בהחלטה פגיעה ישירה בשוויון ובזכותו להתמודד.

השופט יעקב שקד קיבל בפועל חלק מהטענות העקרוניות של עבד. הוא קבע כי ההחלטה אם לאפשר לחברי כנסת ושרים להתמודד במחוזות היא בראש ובראשונה סוגיה של מדיניות מפלגתית פנימית, שבה יש לתת משקל לרצון חברי הוועידה. השופט גם ציין כי עצם קיומו של יתרון לחברי כנסת מכהנים אינו מהווה בהכרח פגיעה בשוויון, שכן פערים דומים עשויים להתקיים גם בין מועמדים אחרים בעלי תפקידים ציבוריים.

אלא שכאן הגיע ה"אבל" הגדול. בית המשפט קבע כי הפגמים החריגים שנמצאו בהליך ההצבעה והספירה, ההיעלמות של המעטפות, אי-ההתאמות במספרי הקולות והרוח הזעומה שבה עברה ההצעה, מצדיקים שלא להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית הדין של הליכוד. השופט הדגיש כי התערבות שיפוטית בהחלטות של טריבונל מפלגתי פנימי שמורה למקרים חריגים בלבד, וכי המקרה הנוכחי אינו מצדיק חריגה מהכלל הזה.

לבסוף, נדחתה תביעתו של עבד במלואה, ובכך נותרה בתוקף ההכרעה: חברי כנסת, שרים וסגני שרים, מכהנים ולשעבר, לא יוכלו להתמודד במחוזות בפריימריז הקרובים של הליכוד. השופט קבע כי בנסיבות המקרה, כשחלק מהטענה העקרונית התקבל אך הטענות המרכזיות נגד תוצאת בית הדין נדחו, לא ייפסקו הוצאות לטובת מי מהצדדים.

ההחלטה מטילה צל כבד על מפת ההתמודדות הפנימית בליכוד לקראת הבחירות הקרובות, ומעלה שאלות על עתידם הפוליטי של חלק מחברי הכנסת שביקשו לנצל את הפתח שנפתח בוועידה. בשלב זה לא ידוע אם מי מהעותרים בכוונתו לפנות לבית המשפט העליון בבקשה לערער על ההחלטה.

הדחייה בבית המשפט המחוזי אינה בהכרח סוף הדרך. הצד המבקש לשנות את המצב יכול לפנות בעתירה נוספת אל בית המשפט העליון, שם ההליך עשוי להתגלגל בשבועות הקרובים אם הצדדים יבחרו להמשיך במאבק המשפטי.