מגן עדן לעיר רפאים: אי הנופש האיראני שקרס בגלל התקיפות

אי נופש שמשך אליו כארבעה מיליון מבקרים בשנה בודדת, הפך בתוך חודשים לאזור רפאים שרוי בפחד. אי קשם שבדרום איראן, שהיה עד לפני זמן קצר יעד התיירות המבוקש ביותר ברפובליקה האיסלאמית, קרס כלכלית לחלוטין בעקבות המלחמה שפרצה בסוף פברואר ותקיפות אמריקאיות שממשיכות להכות בדרום המדינה.

המספרים מספרים סיפור מטלטל של נפילה. ב-2025, שנה לפני שהמלחמה שינתה את הכול, הגיעו לאי קרוב ל-4 מיליון מבקרים, וההשקעות בו זינקו ב-241% בהשוואה לשנה הקודמת. האי, שחלקים ממנו הוכרזו על ידי אונסק"ו כ"גאו-פארק" בזכות מי הטורקיז, החופים החוליים הלבנים והצוקים המרשימים, משך אליו לא רק תיירים אלא גם קהילת אמנים ומשקיעים שהזרימו הון והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הכלכליים הנדירים של איראן.

אבל מאז פרוץ הקרבות, כל התמונה השתנתה. ענף התיירות, שהיה מקור פרנסה לכ-40% מתוך 150 אלף תושבי האי, קרס כלה. בתי מלון בוטיק שהיו מוזמנים שבועות מראש עומדים ריקים, ובתי קפה ומסעדות לאורך החוף, שהיו ידועים במסיבות ריקודים ספונטניות לצלילי תופים מקומיים, נעולים.

פרידה, בת 25, שעבדה בתחום התיירות בקשם, תיארה את הקריסה במילים חדות: "כמעט כל בתי הקפה נסגרו בהדרגה, לפעמים אחד או שניים ביום. יש שאנשים פשוט ארזו ועזבו את האי". לדבריה, גם אחרי הפסקת האש הרשמית, המלחמה מעולם לא שככה עבור תושבי דרום איראן, בניגוד לאזורים אחרים במדינה. מחשש לנקמה, פרידה ומרואיינים נוספים הסכימו להתראיין רק בשמם הפרטי.

גם ענף הדיג, שהיה כלכלה מרכזית באי, הגיע לעצירה כמעט מוחלטת. הדייגים חוששים לצאת לים הפתוח בשל המצב הביטחוני. עלי, דייג מקומי בן 48, סיפר כי איבד את מקור הפרנסה היחיד שלו: "העברתי את כל חיי בדיג. זה היה מקור הפרנסה היחיד שלי, אבל כרגע אין לי שום הכנסה". לדבריו, "יש בנו פחד, פחד, פחד. פחד מאירועים נוראיים ופחד ממלחמה".

המשבר קשור באופן ישיר למיקומו האסטרטגי של האי, השוכן בלב מצר הורמוז מדרום לעיר הנמל בנדר עבאס. באי הוצבו תשתיות צבאיות של משמרות המהפכה, וחיל האוויר האמריקאי תקף במהלך המלחמה מגוון יעדים בדרום איראן, בהם מערכות מעקב, מכ"מים, מחסני אמל"ח, נמלים וגשרים. לפי תיעודים ודברי בכירים באיראן, לצד המתקנים הצבאיים נפגעו גם תשתיות אזרחיות, כמו מעגנות, מפעלים ומתקני התפלת מים.

חבר מועצת התיירות של האי, טייב מופידי, תיאר את היקף הפגיעה: "המצוקה פוגעת בבעלי המלונות שעומדים בפני פשיטת רגל, בתעשיית הדיג המקומית ובשוק עבודות היד. חלק מהאנשים החלו למכור חפצים אישיים רק כדי לשרוד". חוסיין, מורה מקומי בן 29, סיכם את המצב במילים קשות: "הכלכלה האזורית הגיעה לשיתוק מוחלט. אין לנו מוצא".

אמיר, איש עסקים מטהרן שעבר לאי לפני כעשור וקנה נכס שהסב לבית מלון בוטיק, סיפר כי השנה האחרונה הייתה הקשה ביותר שחווה. לדבריו, לצד ההפסדים הכלכליים הכבדים סבל האי גם מהפסקות חשמל ומים יומיות בשעות של חום קיצוני, ומנזק לתשתיות שהקשה על הנסיעות. "הייתי רוצה שהעולם ידע שאנשים רגילים מעולם לא רצו את המלחמה הזו והם אינם צד בה", אמר, "ובכל זאת הם אלה המשלמים את המחיר הגבוה ביותר".

עבאס, מדריך טיולים ומפעיל סירות מקומי, תיאר את האטמוספירה השוררת כיום באי שהיה עד לא מזמן גן עדן תיירותי: "אנשים מפוחדים עמוקות, והתחושה של הפחד של כולם משפיעה גם עליי. זה מעיק. אני נשבע שאנחנו מותשים". לדבריו, "הדבר הטוב ביותר שהממשלה יכולה לעשות הוא לעשות שלום עם העולם".

המלחמה, שנכנסה זה מכבר לחודשה השישי, ממשיכה להכות בדרום איראן ללא סימני הרגעה. גם אחרי החתימה על מזכר הבנות שלא יושם בפועל, הצבא האמריקאי הודיע כי הפציץ יותר מ-1,000 יעדים חדשים באזור, באסטרטגיה שמטרתה לנתק את דרום המדינה מאספקה. עבור תושבי קשם, שהאי שלהם הפך ממוקד משיכה כלכלי לאזור נטוש ומפוחד, אין בשלב זה כל בשורה על סיום הסבל.