הקרב על קולות הקשישים: בג"ץ דן בהצבת קלפיות בבתי אבות

הדיון נערך בהרכב חריג בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, לצדו השופטים עופר גרוסקופף וגילה כנפי שטייניץ. הדיון שודר בשידור ישיר, סימן לחשיבות שמייחסים לו בבית המשפט. את העתירה הגישו 56 אזרחים ותיקים, בשיתוף איגוד העמותות לזקן ועמותת מרווה, בדרישה חדה: לאפשר לדיירי בתי האבות והדיור המוגן להצביע במקום מגוריהם, כפי שנעשה בעבר.

ההסדר שבמחלוקת הופעל בשתי מערכות הבחירות האחרונות, לכנסת ה-24 ולכנסת ה-25, וחוקק כהוראת שעה בלבד. הוא איפשר לעשרות אלפי בעלי זכות בחירה שמתקשים בניידות להצביע בבניין מגוריהם, בלי להזדקק להגעה פיזית לקלפי מרוחקת. לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-26 ביקשה ועדת הבחירות המרכזית מהכנסת לעגן את ההסדר, ואף להפוך אותו להסדר קבע. אך בעקבות התנגדות בתוך הקואליציה, הסעיף הוסר מהצעת חוק הבחירות, ונותר בלי אח ורע.

עורך הדין יובל יועז, המייצג את העותרים, לא חסך במילים בדיון. הוא טען כי מדובר בשינוי שנעשה חודשים ספורים בלבד לפני הבחירות, לאחר שבקרב הדיירים כבר נוצרה ציפייה שההסדר יימשך כמו בעבר. "זה היה בבחירות לכנסת ה-24 ובבחירות לכנסת ה-25", אמר יועז. "באה ועדת הבחירות ומבקשת מוועדת החוקה של הכנסת להאריך את הוראת השעה. באה ועדת החוקה ואומרת: זה לא מעניין אותי, אפילו בלי נימוק".

יועז הוסיף וטען כי הפתרון המנהלי שמוצע כתחליף הוא חלקי בלבד. "הפתרון המנהלי תלוי בהסכמת בתי אבות ומחייב פתיחת המקום לכלל הבוחרים, לרבות אלו שאינם דיירים במקום. לכן נדרשת התערבות שיפוטית", אמר. לדבריו, אין מחלוקת עקרונית על עצם הזכות של הקשישים להצביע, אלא על השאלה אם בית המשפט מוסמך להתערב כדי להבטיח שהם יוכלו לממש אותה בפועל. "איש לא טוען שאין לאפשר לקשישים להצביע או שצריך להקשות עליהם. השאלה היא האם המשפט יודע לסלול את הדרך?", אמר.

הנשיא עמית, מצדו, התייחס בדיון לתפקוד ההסדר הקודם ואמר כי "ההסדר הקודם עבר בבחירות הקודמות מצוין", התייחסות שמעידה על נטייתו של בית המשפט לראות בביטול ההסדר בעיה של ממש. השופט גרוסקופף, לעומת זאת, הביע הסתייגות מהתערבות שיפוטית בהחלטה פוליטית מובהקת. "יש הרבה חוקים שאין להם רוב פוליטי או לא מקבלים תמיכה פוליטית. אנחנו לא יכולים להחליף את הכנסת", אמר.

ברקע הדיון עומדת מחלוקת פוליטית חריפה שהתגלגלה בוועדת החוקה של הכנסת. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, אמר בדיונים כי הוא תומך באופן עקרוני בהגברת שיעור ההצבעה בקרב קשישים, אך הבהיר כי אי אפשר להתעלם מ"המאפיינים הדמוגרפיים" של אוכלוסיית הדיור המוגן ומהשפעתם האפשרית על תוצאות הבחירות. רוטמן הציע כחלופה לאפשר לכל אדם מעל גיל 80 להצביע באמצעות מעטפה כפולה, הצעה שהעותרים טוענים שאינה נותנת מענה מספק.

העותרים, מרביתם דיירי בתי אבות ודיור מוגן בפועל, טוענים כי עבור חלק ניכר מהם, ובפרט מי שמתקשים בניידות או סובלים ממוגבלויות בריאותיות, המשמעות המעשית של ביטול ההסדר היא קושי ממשי או בלתי אפשרי להגיע לקלפי. מדובר, לטענתם, בפגיעה ישירה בזכות היסוד הבסיסית ביותר של האזרח הוותיק, זכות הבחירה, בשעה שהמדינה מסוגלת בקלות יחסית להסיר את המכשול הזה.

בית המשפט העליון לא הכריע עדיין בעתירות, וטרם נקבע מתי תתקבל ההחלטה הסופית. עם זאת, המועד הקרוב לבחירות מטיל לחץ זמן ניכר על ההרכב השופט, שכן כל עיכוב בקבלת ההחלטה מקטין את הזמן המעשי שיש לוועדת הבחירות המרכזית להיערך אם יוחלט לחייב הצבת קלפיות בבתי האבות. השאלה אם בית המשפט יתערב בהחלטה שהתקבלה בכנסת, או יכבד את שיקול הדעת הפוליטי, עתידה להשפיע במישרין על אלפי קשישים שממתינים לדעת אם קולם יישמע בבחירות הקרובות.