אגודת ישראל נגד השופט סולברג: "מעקב המצביעים מונע ביטול תורה"

מפלגת אגודת ישראל הגישה היום (שלישי) תגובה חריפה נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על מעקב אחר בוחרים שכבר הצביעו בקלפי. בתגובה, שהוגשה באמצעות עורך הדין אבריימי יוסטמן, נחשף לראשונה מקורה ההיסטורי המפתיע של השיטה, יחד עם הצעה לשלוש חלופות שיאפשרו להמשיך בה בדרך אחרת.

לפי התגובה, אגודת ישראל היא זו שהמציאה את שיטת המעקב אחר בוחרים, לפני למעלה מ-40 שנה. באותם ימים נעשה שימוש ב"דפי אלף", דפי נייר עם אלף משבצות ממוספרות, כשנציג המפלגה בקלפי מוחק את המספר הסידורי של כל בוחר שהגיע. רצים היו אוספים את הדפים ומעדכנים את מטה המפלגה בזמן אמת.

מאחורי השיטה עומדת סיבה שמוצגת במסמך כערך עליון: מניעת ביטול תורה. "רבים ממצביעיה הינם יושבי אוהלים לומדי תורה, שעבורם הצורך שלא לבטל תורה הוא ערך עליון", נכתב בתגובת המפלגה. הרעיון פשוט, לדעת מי כבר הצביע מאפשר למטה לנתב את שאר בני הישיבות לקלפי בשעות עם פחות עומס, כדי לחסוך זמן יקר ולמנוע תורים.

עם השנים עברה השיטה שדרוג טכנולוגי. דפי הנייר הידניים פינו את מקומם לטלפונים כשרים, שבהם מקישים נציגי המפלגה את המספר הסידורי של הבוחר במערכת ממוחשבת. העיקרון נשאר זהה: לדעת בכל רגע נתון מי מבני הישיבות עוד לא הצביע, ולהזניק אליו שליח.

עו"ד יוסטמן לא חסך בביקורת על החלטת השופט סולברג, שקבע כי כלי המעקב הוא "כלי קטן, אחד מני רבים ולא החשוב בהם". לטענת עורך הדין, הקביעה הזו פשוט שגויה. יום הבחירות, הוא כותב, הוא רגע השיא שאליו מתנקזים משאבי עתק, וכל דקה בפעולת ההצבעה קריטית להצלחת המפלגה.

כדי להוכיח שמדובר בכלי מרכזי ולא שולי, מזכיר עו"ד יוסטמן את החשיפה לפיה הליכוד משקיע כ-2 מיליון שקלים באפליקציית "אלקטור" למעקב אחר בוחרים. "כבר אמרו חז"ל 'הדמים מודיעין'", נכתב בתגובה, "על כלי זניח ושולי לא משקיעים סכום כה גבוה". עבור מפלגה כמו אגודת ישראל, שקהל בוחריה מאורגן בקהילות, מדובר בכלי הניהול המרכזי של יום הבחירות כולו.

חלק נכבד מהתגובה מוקדש להבחנה בין "פרטיות" ל"חשאיות", הבחנה שלטענת המפלגה השופט סולברג טשטש. עו"ד יוסטמן מזכיר שהמחוקק עצמו מתיר פגיעה מסוימת בפרטיות בתקופת בחירות, למשל העברת פנקס הבוחרים למפלגות ושליחת מסרונים פוליטיים. החשאיות, הוא מסביר, נוגעת רק לשאלה למי הצביע הבוחר, לא לשאלה האם בכלל הגיע לקלפי.

להמחשת הטענה מביא עורך הדין דוגמה מהחיים: "לאדם שעומד בתור בבנק מאחורי שכנו שגר בקומה מעליו, הנה אנחנו יודעים שהוא היה בבנק ספציפי. האם החשאיות נשמרת? בוודאי, כל עוד אין העומד בתור מאחוריו יודע מה נעשה בחשבונו". כך, לטענתו, גם בקלפי, עצם ההגעה אינה סוד.

לצד הביקורת, מציעה אגודת ישראל שלוש חלופות מעשיות ליו"ר ועדת הבחירות. הראשונה, שוועדת הבחירות עצמה תתעד את המצביעים ביישומון מאובטח ותפיץ את המידע לכלל המפלגות באופן שוויוני מדי כמה שעות. השנייה, חזרה מלאה ל"דפי האלף" הפיזיים וביטול המערכות הדיגיטליות, כדי למנוע כל חשש לזליגת מידע ברשת, כשלתגובה אף צורף עותק של דף כזה. השלישית, צירוף ספח דיווח וולונטרי להודעה לבוחר, שאותו יוכל למסור מרצונו לנציגי המפלגות מחוץ לקלפי.

ההחלטה של השופט סולברג צפויה לפגוע בעיקר במטות השטח של המפלגות החרדיות, שנהגו להסתמך על דיווחים בזמן אמת כדי לאתר את מי שעוד לא הצביע ולדחוף אותו לקלפי. גורם בכיר נוסף במערכת הפוליטית כבר כינה את ההחלטה "פגיעה אנושה בדמוקרטיה". כעת נותר לראות כיצד יכריע השופט סולברג לנוכח החלופות שהציגה אגודת ישראל, וכמה זמן נותר עד יום הבחירות עצמו כדי ליישם כל שינוי במנגנון.

מפלגת אגודת ישראל תוקפת את איסור המעקב אחר בוחרים ומציעה שלוש חלופות לשימור השיטה בת ה-40 שנה.