בעקבות רעידת האדמה: ישראל וונצואלה מחדשות קשרים קונסולריים

17 שנה של ניתוק דיפלומטי מגיעות לנקודת מפנה. ישראל וונצואלה סיכמו על חידוש היחסים הקונסולריים ביניהן, זאת לאחר שיחות שקיימו בשבועות ובימים האחרונים שר החוץ גדעון סער ושר החוץ הוונצואלי פליקס פלאסנסיה.

צילום: AI

המהלך הדרמטי יוצר ערוץ תיאום רשמי בין שתי המדינות, שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים מאז שנת 2009. במסגרת ההסכם יוקם מנגנון מיוחד שיאפשר מתן שירותים קונסולריים לאזרחי ישראל וונצואלה המתגוררים בכל אחת מהמדינות.

הרקע לחידוש הקשרים נטוע באירוע אנושי: רעידות אדמה עוצמתיות שפגעו בוונצואלה ב-24 ביוני. ישראל לא חיכתה לאישורים דיפלומטיים ושיגרה משלחת סיוע הומניטרית, בהובלת משרד החוץ ופיקוד העורף, שהעניקה סיוע מקצועי למאמצי החירום והשיקום במדינה הדרום אמריקאית.

ביקור המשלחת הישראלית באתרי ההריסות הוא שהוביל בפועל לפריצת הדרך המדינית. בהודעה המשותפת שפרסמו שתי הממשלות נכתב כי בעקבות הביקור ובהמשך לשיחות שהתקיימו בין בכירים משני הצדדים, "הסכימו שתי המדינות לאפשר את המשך שיתוף הפעולה הטכני הבילטרלי הנובע ממאמצי החירום והשיקום בעקבות רעידת האדמה הכפולה".

ההודעה המשותפת מרחיבה גם על המנגנון עצמו: "שתי המדינות מסכימות להקים מנגנון תיאום שיאפשר מתן שירותים קונסולריים לאזרחיהן המתגוררים במדינה האחרת, בהתאם לצורך". כלומר, מדובר בפתרון פרקטי ומצומצם, שאינו כולל חידוש מלא של היחסים הדיפלומטיים בין ירושלים לקראקס.

נקודה בולטת בהודעה המשותפת היא ההדגשה על הקהילה היהודית המתגוררת בוונצואלה. שתי הממשלות ציינו כי הן "מכירות בחשיבות הקשר בין מדינת ישראל לבין הקהילה היהודית המתגוררת בוונצואלה, המהווה גשר חשוב של ידידות היסטורית בין שתי המדינות". מדובר בניסוח שמעניק למהלך גם רובד סימבולי, מעבר לצד הטכני של השירותים הקונסולריים.

ההיקף האמיתי של המשבר שהוביל למהלך מתגלה במספרים הקשים שפרסם יו"ר האספה הלאומית של ונצואלה, חורחה רודריגס, לפיהם מניין ההרוגים בשתי רעידות האדמה הקטלניות שהתרחשו במדינה הגיע ל-6,301 נפשות. היקף האסון הוא שהעמיד את ישראל בעמדה שבה סיוע הומניטרי הפך למנוף מדיני, גם אם מוגבל בהיקפו.

חשוב להבין את המהלך בפרופורציה הנכונה. חידוש הקשרים הקונסולריים אינו חידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים שנותקו ב-2009, בתקופת נשיאותו של הוגו צ'אבס. זהו צעד טכני וזהיר, שמאפשר מתן שירותים בירוקרטיים לאזרחי שתי המדינות, אך אינו כולל חזרה לשגרירויות או ייצוג דיפלומטי מלא.

עם זאת, מדובר בפריצת דרך משמעותית ביחסי ישראל עם דרום אמריקה, אזור שבו רבות מהמדינות שומרות על יחסים מורכבים עם ירושלים. הסיוע ההומניטרי, שהוענק ללא תנאים מדיניים גלויים, הוא שאיפשר בסופו של דבר את הפשרת הקרח בין שתי המדינות.

לא נמסר מתי בדיוק יופעל בפועל מנגנון התיאום החדש, ואילו שירותים קונסולריים ספציפיים יוצעו במסגרתו. עם זאת, ההודעה המשותפת מסמנת כי הדלת בין ירושלים לקראקס, שנסגרה כליל בעשור וחצי האחרונים, נפתחה מחדש, לפחות בחריץ קטן.