ישראל וונצואלה מכריזות הערב על חידוש היחסים הקונסולריים ביניהן, כשבע עשרה שנה בדיוק אחרי שהקשר בין המדינות נותק כליל. ההודעה המשותפת, שפורסמה מטעם ממשלת ישראל והרפובליקה הבוליברית של ונצואלה, מהווה תפנית שאף גורם בכיר לא צפה עד לפני זמן קצר.
במרכז ההסכם: הקמת מנגנון תיאום שיאפשר מתן שירותים קונסולריים לאזרחי שתי המדינות המתגוררים במדינה השנייה. זה עדיין לא חידוש מלא של היחסים הדיפלומטיים, אבל זהו הצעד הראשון והמשמעותי ביותר מזה כמעט שני עשורים.
שר החוץ גדעון סער, שניהל את המגעים מול עמיתו הוונצואלי בשבועות ובימים האחרונים, לא חסך במילים. "אלה קשרים שעבדנו עליהם באינטנסיביות וטיפחנו בשנתיים האחרונות", אמר סער בראיון, והגדיר את השינוי כ"מהפכה מדינית של ממש". לדבריו, "הגדרתי למשרד החוץ את 2026 כשנת אמריקה הלטינית, כעת כולם רואים שזה נושא פירות".
צילום: צילום: Mark Neyman / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונסמה שהפשיר את היחסים בין שתי המדינות היה, באופן לא מפתיע, אסון טבע. משלחת הומניטרית ישראלית הגיעה לוונצואלה לאחר רעידת האדמה הכפולה שהכתה במדינה ב-24 ביוני, וסייעה במאמצי החירום והשיקום. הצלחת המשלחת הובילה לשיחות ראשונות בין בכירים משני הצדדים, ומשם לפריצת הדרך הדיפלומטית. בכירי המשלחת נפגשו לפני כחודש עם נשיאת המדינה הזמנית דלסי רודריגס.
בהודעה המשותפת של שתי הממשלות הודגשה גם החשיבות של הקהילה היהודית המקומית. נכתב כי הצדדים "מכירים בחשיבות הקשר בין מדינת ישראל לבין הקהילה היהודית המתגוררת בונצואלה, המהווה גשר חשוב של ידידות היסטורית בין שתי המדינות".
מי שקורא את המהלך רק כסיפור הומניטרי מפסיד את התמונה המלאה. גורמים מציינים כי הממשל האמריקני היה מעורב בתהליך, ותואם עם וושינגטון מראש. לאמריקנים השפעה מכרעת על ממשלת ונצואלה הנוכחית ועל הנשיאה הזמנית רודריגס, זאת אחרי שהנשיא לשעבר ניקולאס מדורו נחטף ונכלא בארצות הברית במסגרת מבצע צבאי אמריקני. במילים אחרות: וונצואלה שאחרי מדורו היא שחקן אחר לגמרי, וישראל יודעת לזהות הזדמנות כשהיא נופלת לידיים.
היחסים בין המדינות היו חמים למן קום מדינת ישראל: וונצואלה הצביעה בעד תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות והכירה בישראל עוד ביוני 1948. המפנה החל עם עלייתו של הוגו צ'אבס לשלטון ב-1999, כשהיחסים החלו להתדרדר בהדרגה. בשנת 2010 האשים צ'אבס בנאום פומבי כי "ישראל מממנת את האופוזיציה בוונצואלה" וטען שקבוצות מהמוסד רודפות אחריו. ב-2009 הגיע הנתק לשיאו, כשהיחסים נותקו כליל בהוראתו.
ב-2017 הכריז ניקולאס מדורו, שירש את צ'אבס, על רצונו לחדש את היחסים עם ישראל, אך זה לא קרם עור וגידים. ב-2019, כשוונצואלה שקעה במשבר שלטוני עמוק, הכיר ראש הממשלה נתניהו בנשיא האספה הלאומית חואן גואידו כנשיא בפועל של המדינה, במקביל למדינות המערב שבחרו לתקשר רק עם האופוזיציה.
חידוש היחסים עם וונצואלה לא מגיע בבידוד. הוא נחת יומיים אחרי שקולומביה הכריזה על הכרה רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן, המדינה השנייה בעולם שעושה זאת אחרי ארצות הברית. במשרד החוץ מקשרים בין המהלכים ומזהים דפוס: התחזקות הלגיטימציה שמקבל נשיא סוריה החדש בזירה הבינלאומית מעודדת מהלכים מקבילים שמטרתם לתמוך בעמדה הסורית לגבי רמת הגולן, וישראל פועלת להקדים תרופה למכה ולבנות חזית תמיכה משלה באמריקה הלטינית. סער מסכם: "מעבר למאמצי בלימה בגזרות אחרות, עיקר האנרגיות להתקדמות הופנו לאמריקה הלטינית. אנחנו מגייסים גם את משרדי הממשלה האחרים למהלך הזה".
בישראל מעריכים כי חידוש היחסים הקונסולריים הוא רק תחילת התהליך, וכי צעדים נוספים לקראת חידוש דיפלומטי מלא עם וונצואלה עשויים להגיע בחודשים הקרובים, במקביל להמשך המהלכים מול קולומביה ומדינות אמריקה הלטינית האחרות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה