נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
34°
ירושלים 33°
חיפה 32°
באר שבע 34°
אילת 38°
מדורים
שימושי PLUS

מחקר רשות המסים: מס הסוכר עבד, אך המחירים לא ירדו עם ביטולו

דו"ח חדש חושף: המס הוביל לירידה של 12% בצריכת משקאות מתוקים בישראל. עם ביטולו, היצרנים בחרו שלא לגלגל את מלוא ההוזלה לצרכן

מערכת נקודה
מערכת נקודה
כ"ט אב התשפ"ו
מחקר רשות המסים: מס הסוכר עבד, אך המחירים לא ירדו עם ביטולו
מס הסוכר עבד: מחקר רשמי מגלה שהצריכה ירדה ב-12% - אבל המחירים לא חזרו

מס הקנייה על משקאות מתוקים, שבוטל לפני כשנתיים, אכן השיג את מטרתו והפחית את הצריכה בישראל. כך עולה ממחקר חדש שפרסמה היום רשות המסים, הבוחן לראשונה בצורה שיטתית את השפעת המס שהוטל בממשלה הקודמת ובוטל בתחילת 2023.

לפי הנתונים, הטלת המס ב-1 בינואר 2022 הביאה לירידה של כ-12% בצריכת המשקאות המתוקים בישראל. כשהמס בוטל ב-30 במרץ 2023, הצריכה אמנם חזרה לעלות, אך רק בכ-5%, ולא הגיעה בחזרה לרמות שהיו נהוגות לפני שהמס הוטל מלכתחילה.

הממצא המעניין ביותר במחקר נוגע דווקא למחירים. בזמן שהמס היה בתוקף, מחירי המשקאות המתוקים עלו בישראל בשיעור שהיה גבוה אפילו מגובה המס עצמו, וזאת גם לאחר נטרול האינפלציה. במילים אחרות, יצרני המשקאות לא רק גלגלו את מלוא המס לצרכנים, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי להעלות מחירים מעבר לנדרש.

התמונה התהפכה כשהמס בוטל, אבל לא לגמרי. הירידה במחירים שנרשמה לאחר ביטול המס הייתה נמוכה מסכום המס שהוסר, שוב גם בהתחשב באינפלציה. כלומר, ההטבה שהמדינה נתנה לצרכנים בביטול המס לא הגיעה אליהם במלואה, וחלק ניכר ממנה נשאר בכיסי היצרנים והקמעונאים.

מדובר במס שהוטל בגובה שקל אחד לליטר על משקאות מתוקים, ו-6 שקלים לליטר תרכיז או לקילוגרם אבקה להכנת משקה מתוק. בנוסף הוטל מס נמוך יותר, של 0.7 שקל לליטר, על משקאות עם ריכוז סוכר נמוך יותר מ-5 גרם למאה מיליליטר, על משקאות עם ממתיקים מלאכותיים, ועל מיצי פירות עם ריכוז סוכר גבוה מ-5 גרם למאה מיליליטר. עבור תרכיזים של אותם משקאות, נקבע מס של 4.2 שקלים לליטר.

מבחינה כלכלית, המס הכניס למדינה תוספת הכנסות של כ-900 מיליון שקל בשנת 2022 בלבד. רשות המסים מעריכה כי אילו המס היה עדיין בתוקף היום, בהתחשב בעליית המחירים והמדד מאז, ההכנסה השנתית הייתה מגיעה לכ-1.05 מיליארד שקל.

נתון נוסף שעולה מהמחקר נוגע להבדלים בין מגזרים. בבדיקה נפרדת של הצריכה במגזר החרדי נמצא כי השפעת המס על הצריכה הייתה גדולה יותר בהשוואה למגזר הכללי באוכלוסייה. הפער הזה עשוי להעיד על רגישות מחיר גבוהה יותר בקרב הציבור החרדי כשמדובר במוצרי צריכה כמו משקאות ממותקים, אולי בשל הרכב משפחות גדול יותר וצריכה נפחית גבוהה יותר של משקאות כאלה בבית.

על המחקר חתומות שלוש כלכלניות מחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים: רבקה אפרמוב, יוליה אונגר וטל כהן-טפר. המחקר מצטרף לשורת מחקרים בינלאומיים שבחנו מיסי סוכר במדינות שונות בעולם, ומספק כעת גם נתונים ישראליים מבוססים לוויכוח הציבורי שמתעורר מדי פעם סביב הטלה מחודשת של מס דומה.

השאלה המרכזית שהמחקר מותיר פתוחה נוגעת לעתיד. הממצא שהצריכה לא חזרה לגמרי לרמתה הקודמת, גם אחרי ביטול המס, מרמז שלמס הייתה השפעה מתמשכת על הרגלי הצריכה של הציבור, לפחות בטווח הבינוני. יחד עם זאת, העובדה שהיצרנים לא הורידו את המחירים בהתאם לביטול המס מעלה שאלות לגבי היעילות של מדיניות מס צרכנית כשאין פיקוח על האופן שבו החברות מגלגלות אותה לצרכן.

בשלב זה לא ברור אם הממשלה הנוכחית שוקלת להטיל מחדש מס דומה על משקאות מתוקים, אך הפרסום הרשמי של המחקר עשוי להצית מחדש את הדיון הציבורי סביב הנושא, בפרט לאור הנתונים המוכחים על ירידה בצריכה שהמס גרם לה.

מחקר רשות המסים מספק לראשונה תמונה מספרית ברורה על יעילות מס הסוכר, אך גם חושף כיצד יצרנים ניצלו אותו כדי להעלות מחירים מעבר לנדרש.

מס קנייה משקאות מתוקים צריכת משקאות רשות המסים מחירי משקאות

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה