בנק דיסקונט פרסם ביום שלישי את הדוח הכספי לרבעון השני של 2026, ובו רווח נקי של כ-1.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-7.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. למרות השיפור, מדובר בתשואה להון של 14%, הנמוכה ביותר מבין ארבעת הבנקים הגדולים שכבר דיווחו על תוצאותיהם לרבעון.
הבנק, המנוהל בידי המנכ"ל אבי לוי, מציג התאוששות משמעותית לעומת הרבעון הראשון של השנה, שבו נרשמה ירידה של 10.2% ברווח. הרווח הנקי ברבעון השני עלה ב-29.4% לעומת הרבעון הראשון, שבו עמד על 930 מיליון שקל בלבד. בסיכום המחצית הראשונה של השנה כולה, הרווח הנקי הסתכם ב-2.13 מיליארד שקל, ירידה קלה של 0.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בעקבות התוצאות, אישר דירקטוריון בנק דיסקונט חלוקת דיבידנד בשיעור של 40% מרווחי הרבעון, בסך כולל של כ-481 מיליון שקל, המהווים כ-39.33 אגורות לכל מניה. מדובר בשיעור חלוקה נמוך משמעותית מזה שנקטו הבנקים המתחרים: בנק לאומי ובנק הפועלים חילקו 50% מהרווח, ובנק הבינלאומי חילק כמעט את כל הרווח הנקי, 96%. בבנק דיסקונט הסבירו כי החלוקה השמרנית נבעה "מבחינת צרכי ההון הצפויים ותכנון ההון של הקבוצה, ובשים לב לעיתוי מכירת כאל".
מבט על מבנה ההכנסות מגלה תמונה מעורבת. הכנסות הריבית נטו ירדו ב-4.3% לעומת הרבעון המקביל, ל-2.54 מיליארד שקל, על רקע סביבת ריבית נמוכה יותר. מנגד, ההכנסות שאינן מריבית עלו ב-10.9%, כשההכנסות מעמלות בלטו במיוחד עם עלייה של כ-7.8% ל-567 מיליון שקל. הבנק גם צמצם הוצאות: ההוצאות התפעוליות והאחרות ירדו ב-5.3% ברבעון, בעיקר בזכות ירידה בהוצאות השכר, מה שסייע לשפר את יחס היעילות מ-46.1% ל-44%.
תיק האשראי של הבנק המשיך לצמוח בקצב מהיר. האשראי לציבור נטו הגיע ל-304.5 מיליארד שקל, גידול של 5.4% מתחילת השנה. הצמיחה בלטה במיוחד במגזר העסקים הגדולים, שקפץ ב-12.3%, ובאשראי לדיור שעלה ב-4.6%. לעומת זאת, האשראי לעסקים קטנים וזעירים דווקא ירד ב-2%. הפיקדונות גדלו בקצב מתון בהרבה, 0.5% בלבד מתחילת השנה, מה שהעלה את היחס בין אשראי לפיקדונות ל-84.2%, ומעיד על כך שהבנק נשען יותר על מקורות הפיקדונות הקיימים כדי לממן את הרחבת האשראי.
נקודה שדורשת מעקב היא ההוצאות בגין הפסדי אשראי. אמנם ברבעון השני עצמו הסתכמו ההוצאות ב-70 מיליון שקל בלבד, ירידה חדה לעומת הרבעון הראשון, אבל במבט על המחצית כולה ההוצאות יותר מהוכפלו, מ-112 מיליון שקל אשתקד ל-252 מיליון שקל השנה. שיעור ההוצאה מהיתרה הממוצעת של האשראי עלה בהתאם, מה שמחייב את הבנק לעקוב מקרוב אחר איכות האשראי שהוא מרחיב.
המהלך המרכזי שמלווה את הדוחות הוא תוכנית ההתייעלות הרחבה שמובילה הנהלת הבנק. במהלך המחצית הראשונה של השנה פרשו בפועל 213 עובדים בקבוצה, ונחתמו הסדרי פרישה עם 264 עובדים נוספים. לפי הערכת הבנק, מצבת העובדים בקבוצה כולה צפויה להצטמצם במהלך 2026 בכ-600 עובדים, כ-8% ממצבת כוח האדם, שיעור גבוה משמעותית ביחס לשנים קודמות. הצעד צפוי לחסוך כ-250 מיליון שקל בעלויות שנתיות, כאשר החיסכון ייכנס לתוקף בהדרגה עד שנת 2028.
מהלך אסטרטגי נוסף שנחשף בחודש שעבר הוא בחינת מיזוג בנק מרכנתיל לתוך בנק דיסקונט. ביום 13 ביולי הסמיך דירקטוריון הבנק את ההנהלה לבחון את האפשרות, תוך שמירה על המותג מרכנתיל ותחומי ההתמחות שלו. המהלך נועד לשפר את היעילות והתחרותיות של הקבוצה כולה, אולם החלטות מחייבות בנושא טרם התקבלו. במקביל ממשיך הבנק בתהליך הפרדת חברת כאל, שהושלמה חלקית במסגרת הסכם עם יוניון והראל בתמורה מיידית של כ-2.694 מיליארד שקל.
המנכ"ל אבי לוי התייחס לתוצאות ואמר כי "תוצאות הרבעון השני משקפות יישום עקבי ונחוש של התוכנית האסטרטגית ושיפור בפרמטרים העסקיים. לצד האצת מהלכי התייעלות רחבים, אנו מבצעים בחינה מעמיקה של מבנה הקבוצה במטרה לחזק את כושר התחרות שלנו. במקביל אנו ממשיכים בקידום טרנספורמציה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית, שתאיץ את יכולתנו להמשיך ולצמוח".
השאלה המרכזית שתלווה את בנק דיסקונט בהמשך השנה היא האם ההתייעלות תספיק כדי לסגור את הפער מול הבנקים המתחרים. התשואה להון של 14%, אמנם שיפור לעומת הרבעונים הקודמים, עדיין נמוכה מהממוצע במערכת הבנקאית הישראלית. ההחלטה על מיזוג אפשרי עם בנק מרכנתיל, יחד עם המשך צמצום כוח האדם, יכריעו את השאלה אם דיסקונט יצליח לצמצם את הפער עד תום התוכנית האסטרטגית שאמורה להסתיים בשנת 2030.
בנק דיסקונט מציג שיפור ברווחיות אך נותר מאחור ביחס למתחרים, כשההימור המרכזי של ההנהלה הוא שההתייעלות והמיזוג האפשרי עם מרכנתיל יסגרו את הפער בשנים הקרובות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה