תוכנית "חיסכון לכל ילד" של הביטוח הלאומי חוגגת כמעט עשור לפעילותה עם נתונים מרשימים: מאז השקתה בינואר 2017 ועד סוף שנת 2025 הופקדו בה 25.4 מיליארד שקל, והרווח המצטבר שהצטבר לזכות הילדים הגיע לכ-3.85 מיליארד שקל. אלא שדוח חדש שפרסם מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי חושף גם תמונה פחות מחמיאה: הרבה הורים בישראל עדיין לא מנצלים את מלוא הפוטנציאל שהתוכנית מציעה לילדיהם.
התוכנית פועלת בצורה פשוטה. המדינה מפקידה מדי חודש 57 שקל לחשבון חיסכון על שם כל ילד וילדה בישראל, עד הגיעם לגיל 18. ההורים, מצדם, יכולים לבחור להכפיל את הסכום באמצעות קיזוז 57 שקל נוספים מקצבת הילדים החודשית. הכספים מנוהלים בבנק או בקופת גמל, לפי בחירת ההורים, ונמשכים בדרך כלל בגיל 18 או 21, לצד מענקים נוספים שמעניקה המדינה בנקודות זמן שונות.
הבעיה המרכזית שמצביע עליה הדוח: רק כ-63.2% מההורים בישראל בחרו בשנת 2025 להכפיל את ההפקדה החודשית. המשמעות היא שכמעט 1.3 מיליון ילדים מקבלים בפועל רק מחצית מהסכום שהם יכולים לקבל. גם שיעור ההורים שבוחרים באופן אקטיבי את מסלול ההשקעה עבור כספי ילדיהם נותר נמוך: מתחילת התוכנית עומד השיעור המצטבר על כ-60% בלבד, ובתוכניות שתקופת הבחירה בהן הסתיימה בין יולי 2024 ליוני 2025 הוא צנח ל-54%.
ממצא בולט נוסף בדוח נוגע לפער בין ילדים ראשונים לילדים נוספים במשפחה. מבין הילדים שנולדו ב-2025 ועבורם נקבע מסלול ברירת מחדל כי ההורים לא בחרו בעצמם, רק 20% היו ילדים ראשונים במשפחה, ואילו 80% היו ילדים שניים ואילך. בקרב ילדים ראשונים בחרו 77% מההורים מסלול באופן פעיל, לעומת 63% בלבד בקרב ילדים שניים ואילך. במילים אחרות, ההתלהבות מהילד הראשון מתורגמת לכסף, ואילו עם הילדים הבאים ההורים נוטים "לשכוח" לבחור.
לצד הנתונים על מעורבות ההורים, הדוח מצביע על מגמה ברורה של מעבר מהבנקים לקופות הגמל. בסוף 2025 נוהלו 84% מהחסכונות הפעילים, כ-3.05 מיליון תוכניות, בקופות גמל, לעומת 16% בלבד שנותרו בבנקים. המגמה קיבלה דחיפה משמעותית בזכות תיקון חקיקה שנכנס לתוקף בינואר 2025 ואפשר לראשונה להורים שבחרו בעבר בבנק להפסיק את ההפקדות ולפתוח חיסכון חדש בקופת גמל. בעקבות התיקון נפתחו במהלך השנה כ-98,119 חסכונות חדשים בקופות גמל, במקביל להפסקת ההפקדות המקבילות בבנקים.
הבנק שספג את הנטישה הגדולה ביותר היה בנק הפועלים, שממנו נסגרו כ-40 אלף חשבונות, כ-41% מכלל החשבונות שנסגרו בבנקים. אחריו נרשמו סגירות נרחבות גם בבנק דיסקונט ובבנק הבינלאומי. בקופות הגמל, הגוף הגדול ביותר הוא אלטשולר שחם, שמנהל כ-957 אלף חשבונות, כ-31% מכלל החסכונות בקופות הגמל. מבין הקופות, קופת הגמל אנליסט הציגה את שיעור הרווח היחסי הגבוה ביותר לחוסכים, כ-711 מיליון שקל על הפקדות של כ-1.44 מיליארד שקל.
בשנת 2025 בלבד הופקדו בתוכניות החיסכון כ-3.56 מיליארד שקל, ונפתחו חסכונות חדשים עבור כ-364 אלף ילדים, שכ-94.8% מהם נפתחו ישירות בקופות גמל. במהלך השנה נפדו במלואן כ-122,300 תוכניות, ועוד כ-2,960 תוכניות נפדו באופן חלקי, בסכום מצטבר של כ-1.075 מיליארד שקל. כמו כן שולמו כ-433 אלף מענקים לילדים שהגיעו לגילי 3, 18 ו-21, בהיקף כולל של כ-193.3 מיליון שקל.
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, התייחס לממצאי הדוח ואמר כי "תוכנית 'חיסכון לכל ילד' היא בראש ובראשונה השקעה בשוויון הזדמנויות, לצד התמיכה השוטפת בילדי ישראל, כאשר אנחנו מבקשים להעניק נקודת פתיחה כלכלית טובה יותר בתחילת חייהם הבוגרים". לדבריו, "עבור משפחות רבות, כל הפקדה נוספת היום יכולה להפוך למשאב משמעותי בעתיד, לצמצם פערים חברתיים ולחזק את יכולתם של צעירים לצאת לדרך עצמאית עם בסיס כלכלי יציב יותר". כהן קרא להורים "להיות מעורבים יותר בבחירת התוכניות חיסכון, בין אם זה הפקדה נוספת באם מתאפשר וכן מעורבות גדולה יותר בקרב הילדים השניים ואילך במשפחה", והוסיף כי "המעורבות הזו היא זו שתביא להבדל בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים עבור הילדים במשפחה".
מבחינת ההורים, שלוש החלטות עומדות על הפרק: היכן לנהל את החיסכון, בבנק או בקופת גמל, באיזה מסלול סיכון לבחור, ואם להכפיל את ההפקדה החודשית. הבחירה הראשונית ניתן לבצע בתוך שישה חודשים מהלידה, אך מעבר בין קופות גמל או בין מסלולי השקעה אפשרי בכל עת, ללא עלות וללא אירוע מס. מי שבחר בעבר בבנק יכול כיום להפנות את ההפקדות העתידיות לקופת גמל, אך הכסף שכבר נצבר בבנק נשאר שם. הביטוח הלאומי נושא בעלויות הניהול במלואן, כך שההורים לא משלמים דמי ניהול כל עוד הכספים בתוכנית.
הנתונים לשנת 2026 כבר מתעדכנים: הפקדת הבסיס עמדה על 58 שקל בחודש, וגם המענקים לילדים בגילי 3, בר או בת מצווה, 18 ו-21 עודכנו בהתאם למדד. עם זאת, כל עוד יותר משליש מההורים בישראל מוותרים על הכפלת ההפקדה וכמעט מחצית לא בוחרים מסלול השקעה באופן פעיל, התוכנית עדיין לא ממנפת את מלוא הפוטנציאל שלה לצמצום פערים כלכליים בין משפחות, ודווקא במשפחות המרובות ילדים, שבהן הפער הכספי הפוטנציאלי הגדול ביותר, נרשמת המעורבות הנמוכה מכולן.
תוכנית "חיסכון לכל ילד" צברה 25.4 מיליארד שקל בתשע שנות פעילות, אך רוב ההורים בישראל עדיין לא מנצלים את מלוא ההטבות שהיא מציעה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה