היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יצאה הבוקר בפנייה חריגה לבית המשפט העליון: לעצור לאלתר את המינויים המתגלגלים ליחידה החדשה לחקירות שוטרים, מח"ש. הדרישה שלה חדה וברורה, לפחות עד לאחר הבחירות.
בהודעה שהגישה היועצת המשפטית לבג"ץ ביום חמישי, היא מתמקדת בשני תפקידים ספציפיים: מנהל היחידה החדשה לחקירות שוטרים, והממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים. שני התפקידים הללו, כך נטען, נמצאים בעין הסערה בשל הרגישות הפוליטית הקיצונית שלהם בתקופה הנוכחית.
הטענה המרכזית של בהרב-מיארה נשענת על עיקרון משפטי מוכר, אך היא מיישמת אותו כאן בצורה תקיפה. לדבריה, מדובר במינויים המבוצעים "בתקופת בחירות ותחת השפעה פוליטית משמעותית", ולכן חלה עליהם באופן ישיר חובת האיפוק והריסון שאמורה לחייב את הממשלה בחודשים הרגישים שלפני הקלפי.
אלא שהיועצת המשפטית לא מסתפקת בטענה הפרוצדורלית. היא מציבה על השולחן חשש הרבה יותר עמוק: פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק כולה. לפי הניסוח שהוגש לבג"ץ, המינויים הללו עלולים לגרום ל"הטלת מורא על שוטרים, חוקרים ותובעים".
זו לא אמירה טכנית. משמעותה שהיועצת המשפטית מזהירה כי מינוי פוליטי בכיר בגוף שאמור לחקור שוטרים, ובכלל זאת בעלי דרגות גבוהות במשטרה, עלול לשנות את התנהלותם של החוקרים בשטח, מתוך חשש מה יקרה להם אם יפעלו בניגוד לרצון הממונים הפוליטיים החדשים.
המהלך מגיע על רקע המאבק המתמשך בין היועצת המשפטית לבין השר גדעון סער, שמוביל את ההליך למינויים החדשים במח"ש. הפנייה לבג"ץ ממחישה עד כמה עמוק הפער בין הצדדים בשאלה מי אמור לשלוט על מנגנוני החקירה של אנשי המשטרה עצמם.
מח"ש, המחלקה לחקירת שוטרים, אמונה על חקירת עברות שמבצעים שוטרים במסגרת תפקידם, ולכן זהות מי שעומד בראשה נחשבת רגישה במיוחד מבחינה ציבורית ומקצועית.
מדובר בעימות שאינו מתמצה בפרוצדורה בירוקרטית גרידא. בליבו עומדת שאלה מהותית: האם ניתן לבצע שינויי מבנה דרמטיים בגופי חקירה פנימיים של המשטרה בעיצומה של תקופה שבה כל מינוי כזה נצבע מיידית בצבעים פוליטיים, ומעורר חשד לניסיון להשפיע על שיקול הדעת של חוקרים ותובעים לפני יום הבחירות.
בג"ץ צריך כעת להכריע בבקשה הדחופה. אם ייעתר לדרישת היועצת המשפטית, המינויים הרגישים יוקפאו לפחות עד תום מערכת הבחירות. אם יידחה אותה, המינויים ימשיכו להתגלגל תוך כדי מסע הבחירות עצמו, על כל המשמעויות הפוליטיות שכרוכות בכך.
יש להבהיר כי הפנייה לבג"ץ אינה עוצרת את המינויים באופן אוטומטי, ונדרשת הכרעה שיפוטית מפורשת כדי לעכב את ההליך. בשלב זה לא נמסרה תגובה מטעם הממשלה לבקשת היועצת המשפטית, וגם מועד הדיון בבג"ץ בסוגיה עדיין לא נקבע.
הפרשה צפויה להגיע להכרעה שיפוטית בימים הקרובים, בשעה שהמערכת הפוליטית עוקבת מקרוב אחר גורלם של המינויים שיכריעו מי יעמוד בראש חקירות השוטרים בישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה