התעשייה האווירית שוברת שיאים אך משרד הביטחון לא משלם את חובו

התעשייה האווירית פרסמה היום (חמישי) את הדוחות הכספיים לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2026, ואלו מציגים את התוצאות העסקיות הגבוהות ביותר בתולדות החברה. צבר ההזמנות של יצרנית טילי החץ, מל"טי ההרון ולווייני האופק זינק ל-35 מיליארד דולר, גידול של יותר מ-35% בתוך שנה בלבד. אלא שמאחורי המספרים המרשימים מסתתרת בעיה חמורה: הלקוח הגדול ביותר של החברה, משרד הביטחון, לא משלם את חובותיו.

הרווח הנקי ברבעון השני זינק ב-47% והגיע ל-229 מיליון דולר, לעומת 156 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בחציון הראשון של השנה כולו קפץ הרווח הנקי ב-40% והסתכם ב-449 מיליון דולר, לעומת 320 מיליון דולר בתקופה המקבילה. המכירות ברבעון השני עלו ב-35% ל-2.18 מיליארד דולר, כאשר כל חטיבות החברה הציגו גידול הן במכירות והן ברווח. מדובר ברבעון וברבעון המקביל הרווחיים ביותר מאז הקמת החברה.

לצד השיאים העסקיים, בלט בדוחות תזרים מזומנים שלילי חריג בסך 795 מיליון דולר, לעומת תזרים חיובי של 170 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה המרכזית לכך היא החוב התופח של משרד הביטחון כלפי החברה, שהיקפו מוערך בלמעלה מ-5 מיליארד שקל. משרד הביטחון מתקשה לשלם את חובותיו לא רק לתעשייה האווירית, אלא גם לרפאל ולאלביט מערכות, על רקע מחלוקת תקציבית מתמשכת מול משרד האוצר. לפי הערכות, היקף החוב הכולל של משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות מסתכם בכ-15.5 מיליארד שקל.

יושב ראש דירקטוריון התעשייה האווירית, בועז לוי, התייחס לסוגיה בחריפות. "משרד הביטחון כרגע לא משלם, החובות שלו הולכים וגדלים", אמר לוי. "אין לנו ספק שהוא ישלם, אבל המצב הזה מטיל עלינו עומס גדל והולך ונהיה רגיש ככל שזמן עובר והחוב גדל. המדינה לא במצב טריוויאלי ואנחנו תומכים בה בכל יכולתנו. יתרות המזומנים שלנו מוגבלות. יגיע הזמן שבו נצטרך לקחת הלוואה אם לא ישלמו לנו. מישהו יצטרך לממן את ההלוואה הזאת, אז עדיף שישלם".

למרות התזרים השלילי, מצבה הפיננסי של החברה נותר יציב. יתרות המזומנים והאמצעים הנזילים של התעשייה האווירית עומדות על כ-4 מיליארד דולר, סכום שמאפשר לה לספוג את העיכוב בתשלומים בטווח הקצר. בחברה מציינים כי אינם צופים סיכון בגביית החוב עצמו, אלא רק עיכוב בלוחות הזמנים.

נתח משמעותי מהכנסות התעשייה האווירית ברבעון השני הגיע מהשוק הישראלי, על רקע המשך המלחמה במזרח התיכון ותפקידה המרכזי של החברה באספקת מערכות לחימה לצה"ל, ובהן טילי היירוט מסוג חץ והכטב"מים. ההכנסות מהשוק הישראלי הסתכמו ב-724 מיליון דולר, כ-35% מכלל המכירות. במקביל, ההכנסות מאסיה הגיעו ל-680 מיליון דולר, מצפון אמריקה ל-260 מיליון דולר ומאירופה ל-470 מיליון דולר, על רקע מרוץ החימוש ביבשת בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשבוע שעבר השלימה החברה בהצלחה ניסוי משמעותי במערכת החץ, שבמסגרתו נבחנו שיפורים בביצועיה מול איום הטילים הבליסטיים מאיראן.

לוי התייחס גם לביקוש הגובר למערכת החץ ברחבי העולם. "בכל מקום שאני מגיע אליו שואלים אותי על החץ בעקבות ביצועיו במלחמה", אמר. הוא ציין כי יוון אישרה לאחרונה עסקה, שטרם נחתמה, לרכישת מערכות הגנה אווירית בהיקף של 4 מיליארד דולר מהתעשייה האווירית ומרפאל, ואילו הפעילות מול גרמניה נמשכת. לדבריו, מלבד אישור משרד הביטחון הישראלי, מכירות של מערכת החץ למדינות נוספות דורשות גם אישור מממשלת ארצות הברית.

על רקע התוצאות, בולט העיכוב בהנפקת החברה בבורסה. לוי מסר כי "התעשייה האווירית תונפק, ותונפק בישראל. רשות החברות והרשות לניירות ערך איתנו, ומשרד הביטחון עושה מה שנדרש כדי להגן על כל מה שנדרש. החלטת הממשלה נלקחה וההפרטה תקרה. יכול להיות בסוף השנה, ויכול יותר מאוחר, אבל החלטת הממשלה התקבלה ותיושם". על פי הדיווחים, החברה צפויה להנפיק כ-20% ממניותיה בבורסה בתל אביב, כאשר שוויה יתעדכן כלפי מעלה בעקבות התוצאות החזקות של הרבעון, לאחר שההערכה עד כה עמדה על כ-20 מיליארד דולר.

מדובר בדוח הכספי הראשון שעליו חתום המנכ"ל המיועד של התעשייה האווירית, גיא בר לב, שמונה לתפקיד בשבועות האחרונים וצפוי להפוך למנכ"ל הקבוע עם השלמת הליכי מינויו. בר לב ניהל עד לאחרונה את חטיבת מערכות הטילים והחלל של החברה, ובתפקידו הוא מחליף את לוי, שמונה ליושב ראש הדירקטוריון. "התוצאות העסקיות מעידות כי החברה עושה כל שנדרש על מנת להבטיח את יתרונה האיכותי של מדינת ישראל ובעלות בריתה", אמר בר לב, והוסיף כי החברה הגדילה את השקעותיה במחקר ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לצרכים המבצעיים הנוכחיים והעתידיים.

השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא כיצד ייפתר החוב הכבד של משרד הביטחון, שכן מדובר בסכום שממשיך לגדול מרבעון לרבעון ומעיב על תזרים המזומנים של אחת מחברות הביטחון החשובות במדינה. ככל שהמחלוקת התקציבית בין משרד הביטחון למשרד האוצר תימשך, התעשייה האווירית עלולה להידרש לגיוס הלוואות חיצוניות, מה שיטיל עלות נוספת שתיפול בסופו של דבר על המדינה עצמה. במקביל, תהליך ההנפקה הצפוי ימשיך להיות מלווה בשאלות סביב יכולתו של משרד הביטחון לעמוד בהתחייבויותיו כלקוח מרכזי, נושא שעשוי להשפיע גם על תמחור החברה בשוק ההון.