כמעט חצי שנה אחרי המתקפה שפתחה את המלחמה באיראן, ולמרות המכה הקשה שספגה מערכת הטילים האיראנית, בישראל מתחילים להבין שהניצחון עלול להיות זמני בהרבה ממה שחשבו. מערכת הביטחון הישראלית מודה בדאגה גוברת מקצב השיקום המהיר של הארסנל הטילי של איראן, קצב שהפתיע את גורמי המקצוע בצה"ל.
במשך חודשים ארוכים, אנשי המקצוע העריכו כי הפגיעה הנרחבת בתעשייה הצבאית האיראנית תעכב את שיקום היכולות למשך שנים. ההערכה הזו התבררה כשגויה. במהלך המלחמה הותקפו יותר מ-2,600 מטרות הקשורות למערך הטילים ולתעשייה הצבאית באיראן, כאשר בסך הכול ביצעו ישראל וארצות הברית כ-30 אלף תקיפות. למרות ההיקף העצום הזה, טהראן מוצאת את הדרך חזרה.
אחד הלקחים המטרידים ביותר שהתבררו הוא שהאיראנים כלל לא נדרשים לשיקום מלא של התשתיות שנפגעו כדי להחזיר יכולת צבאית לשימוש. בחלק מאתרי הטילים התת-קרקעיים, התקיפות התמקדו בחסימת פתחי מנהרות ודרכי גישה בלבד, בעוד הטילים והציוד שהיו עמוק בתוך ההר כלל לא הושמדו. ניתוחי תצלומי לוויין שפורסמו כבר בחודש מאי הראו כי איראן השתמשה בציוד הנדסי פשוט, ובהם דחפורים ומשאיות רגילות, כדי לפנות הריסות ולפתוח מחדש עשרות כניסות למתחמי טילים. לפי אחד הדיווחים, בתוך שבועות בודדים פונו לפחות 50 נקודות גישה ב-18 אתרי טילים שונים.
אבל המידע החדש שבידי גורמי הביטחון חמור עוד יותר: השיקום האיראני לא מסתכם רק בחילוץ טילים ישנים ממתקנים תת-קרקעיים. גורמי ביטחון ישראלים מעריכים כעת כי איראן מצליחה גם לחדש את ייצור אמצעי הלחימה, בקצב מהיר בהרבה מזה שנחזה בתום המלחמה. זהו בדיוק השינוי שמדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל.
עד היום, ההערכות בדבר מספר הטילים ארוכי הטווח שנותרו בידי איראן נעו בין כ-500 לכ-1,000 יחידות. כל עוד ההנחה הייתה שתעשיית הייצור הושבתה לשנים, לכל שיגור טיל הייתה חשיבות מכרעת, משום שהוא גרע ממלאי שאיראן לא הייתה מסוגלת להשלים במהירות. אבל אם פסי הייצור אכן חוזרים לפעול, כל התמונה משתנה מהיסוד. בקצב של 100 טילים בחודש מדובר בתוספת של 1,200 טילים בשנה בלבד. ובקצב העליון שהוזכר, 300 טילים בחודש, היכולת התאורטית גבוהה בהרבה יותר ומאיימת לשחזר במהירות את הארסנל שהיה קיים לפני המלחמה.
לפי ההערכות, אם איראן תצליח לשמור על קצב ייצור של 100 עד 300 טילים בחודש, היא עשויה לחזור לרמות שנרשמו ביוני אשתקד כבר באמצע השנה הבאה, כלומר תוך פחות משנתיים מתום הלחימה. גם אם קצב הייצור בפועל יהיה נמוך יותר, המשך שיקום עקבי של המערך עלול להחזיר את איום הטילים הבליסטיים האיראניים למרכז סדר היום הביטחוני הישראלי תוך שנים ספורות בלבד.
צה"ל, מצדו, נמנע מלאשר פומבית מספרים מדויקים ומדגיש כי מדובר בתרחיש אפשרי ולא בנתון ייצור מוכח. בתגובה לדיווחים מסרו בצבא כי "במהלך המלחמה נפגעו באופן משמעותי מרכיבים מרכזיים ומגוונים ביכולותיה הצבאיות של איראן, באופן שפגע הן ביכולתה להשתמש בחלק מהיכולות והן ביכולתה לשקמן באותו היקף ובאותו קצב שהיו קיימים לפני המלחמה". עוד נמסר כי מאז תום הלחימה, צה"ל עוקב "באופן הדוק ורציף" אחר מאמצי השיקום והבנייה מחדש של איראן, וכי הערכות המצב מתעדכנות באופן שוטף בהתאם להתפתחויות בשטח. בצבא נמנעים מפירוט קצב השיקום המדויק, בטענה שחשיפת הערכות קונקרטיות עלולה לחשוף מקורות מודיעיניים ושיטות פעולה רגישות.
התמונה המתקבלת מתיישבת גם עם הערכות בינלאומיות. במהלך השנים, ארצות הברית ניסתה שוב ושוב להפחית את יכולות הטילים הבליסטיים של איראן באמצעות סנקציות ופעולות צבאיות, אך מעולם לא הצליחה להשמיד את היכולת הזו באופן מוחלט. איראן עצמה ציינה כי היא שומרת על יכולותיה הצבאיות המתקדמות, כולל הטילים הבליסטיים, חרף כל מאמצי ארצות הברית נגדה.
ההתפתחות הזו עלולה להציב מחדש בפני הדרג המדיני והצבאי בישראל את שאלת הזמן. אם תעשיית הטילים האיראנית אכן חוזרת לפעולה במהירות כזו, פרק הזמן שבו נהנית ישראל מהפגיעה הרחבה שהושגה במלחמה עלול להתברר כקצר הרבה יותר ממה שסברו בתום הלחימה. האפשרות שאיראן תחדש תוך שנה עד שנתיים ארסנל גדול של טילים ארוכי טווח עשויה להשפיע ישירות על הדיון הפנימי בישראל, סביב השאלה אם ומתי תידרש פעולה צבאית נוספת מול איראן.
הלקח הרחב יותר, לפי גורמי ביטחון, מטריד במיוחד מבחינה מודיעינית: אחרי שלושה סבבי לחימה שבהם העריכה ישראל כי פגיעה רחבה יותר בתעשייה האיראנית תאריך משמעותית את משך ההתאוששות, מתברר שוב ושוב כי טהראן מצליחה לעקוף צווארי בקבוק, לפתוח מתקנים חסומים ולהקדיש משאבים בראש ובראשונה לשיקום היכולות הצבאיות שהיא רואה כחיוניות ביותר להישרדותה.
בישראל ימשיכו לעקוב מקרוב אחר קצב השיקום בפועל, כאשר השאלה המרכזית שעל הפרק היא לא כמה טילים נותרו בידי איראן, אלא באיזו מהירות היא מצליחה לחדש את המלאי שלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה