לראשונה מזה שש שנים, ישראל נותרת עם שתי אוניברסיטאות בלבד ברשימת מאה המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. דירוג שנגחאי לשנת 2026, שהתפרסם השבת, חושף ירידה דרמטית של הטכניון, שיצא לחלוטין מהמאה הראשונה לאחר שנים של התדרדרות עקבית.
האוניברסיטה העברית מדורגת השנה במקום ה-89, ומחזיקה במעמד האוניברסיטה הישראלית המדורגת הגבוה ביותר. מכון ויצמן ממוקם במקום ה-71, ושתי המוסדות הללו הם היחידים מישראל שנותרו בין מאה המובילות בעולם.
הטכניון, לעומת זאת, ספג מפולת. ב-2023 הוא היה מדורג במקום ה-79, ב-2024 צנח למקום ה-83, ב-2025 המשיך לרדת למקום ה-97, והשנה נפל סופית מחוץ למאה הראשונה, אל הקבוצה המדורגת בין המקומות 100 ל-150.
מכון ויצמן עצמו לא היה חסין מירידות בשנים האחרונות: מהמקום ה-68 ב-2023, למקום ה-69 ב-2024, ועד למקום ה-71 בשנתיים האחרונות ברציפות. האוניברסיטה העברית נעה בין המקומות 86 ל-81 ל-88 בשנים 2023 עד 2025, והשנה ירדה מקום נוסף למקום ה-89.
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' תמיר שפר, התייחס לדירוג ואמר: "הדירוג במקום ה-89 מבין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם הוא עדות מוכחת למצוינות האקדמית ולמעמדה הבינלאומי של האוניברסיטה העברית. בפתחה של המאה השנייה לייסוד האוניברסיטה, אנו מתבססים על מורשת מפוארת ומביטים בביטחון קדימה". שפר הוסיף כי "החוקרות והחוקרים שלנו ממשיכים להוביל מדע פורץ דרך, לבסס שותפויות בינלאומיות ולהתייצב בחזית המחקר העולמי. הישג זה שייך לקהילת האוניברסיטה כולה".
דירוג שנגחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, בוחן כ-2,500 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם. הדירוג מתבסס על אינדיקטורים אובייקטיביים, בהם היקף ואיכות הפרסומים המדעיים בכתבי עת מובילים כמו "נייצ'ר" ו"סיינס", וכן מספר חברי הסגל והבוגרים שזכו בפרסי נובל ובמדליות פילדס.
המצב החדש מהווה שינוי משמעותי ביחס לשנים הקודמות, בהן לישראל היו בדרך כלל שלושה מוסדות במאה המובילים, מחמאה גדולה לאקדמיה המקומית. הסיבות לירידה הנוכחית נעוצות בתחרות הגוברת מצד מדינות מזרח אסיה וחצי האי ערב, שמשקיעות משאבים אדירים בהשכלה הגבוהה, לצד מה שמתואר כייבוש תקציבי של האקדמיה הישראלית. מתוך ארבע האוניברסיטאות שנכנסו השנה למאה הראשונות, שלוש הן סיניות, ובסך הכל 16 מוסדות מסין נמצאים כעת בין מאה המובילות, לעומת 13 בלבד בשנה שעברה.
שאר האוניברסיטאות הישראליות ממוקמות הרחק מהצמרת: אוניברסיטת תל אביב נמצאת בין המקומות 150-200, אוניברסיטת בן גוריון בין 401-500, אוניברסיטת בר אילן בין 501-600 ואוניברסיטת חיפה בין 601-700. בצמרת העולמית, אוניברסיטת הרווארד שומרת על המקום הראשון, ואחריה סטנפורד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. ארצות הברית מחזיקה בשמונה מקומות מתוך העשירייה המובילה בעולם.
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה לפרסום הדירוג כי "הימצאותה של האוניברסיטה העברית ברשימת 100 המוסדות המובילים בעולם מהווה עדות ממשית לאיכות המחקר ולעבודתם המסורה של חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי". באוניברסיטה הבהירו כי הכוונה כעת היא להמשיך ולהשקיע בחוקרים מצטיינים ובשיתופי פעולה בינלאומיים, במטרה לשמר את המעמד שהושג.
בעוד האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן מצליחים לשמור על מעמדם בצמרת האקדמית העולמית, יציאתו של הטכניון מהמאה הראשונה מעוררת שאלות על עתיד ההשקעה במחקר האקדמי בישראל מול התחרות הגוברת מהמזרח הרחוק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה